צפו בטריילר של Metroid Prime
סדרת Metroid היא מהותיקות והפופולאריות בעולם הגיימינג ושל נינטנדו בפרט, ועבר כבר לא מעט זמן מאז הכותר האחרון שראתה הסדרה. לאחר 20 שנים של פיתוח, חרושת שמועות בנוגע לעלילה, וסוג של שהייה בלימבו למשך למעלה מעשור, המשחק החדש הידוע לשמצה קיבל סופסוף את האור הירוק לפיתוח בידיים של קבוצת Mercury Steam, שפיתחו גם את המשחק הרימייק לנינטנדו 3DS של הסדרה - Samus Returns.
אז עברו כמה שנים של עבודה מתחת לשטח, וכנראה שבנינטנדו הבינו ש- Mercury Steam הצליחו במשימה עם הכותר הראשון שפיתחו, ועם ההכרזה על הגרסא החדשה של קונסולה ההיברידית, ה- Nintendo Switch OLED, הכריזו בענקית הטכנולוגיה מיפן, שהכותר הרביעי, המסקרן והמסתורי Metroid Dread יושק ביחד עם הגרסא החדשה של הקונסולה (שעליה כתבנו גם השבוע ותוכלו לקרוא אותה בלחיצה כאן).
מבחינת המשחקיות ועולם המשחק, Metroid Dread הוא משחק מטרוידווניה (Metrodivenia) קלאסי במהותו, כך שמדובר במשחק דו ממדי, בו הדמויות נעות מחדר אחד לאחר, כאשר כל כמה חדרים מחוברים יחדיו כדי ליצור איזורים שלמים שמתחברים גם הםאחד לשני. כן, מי שלא הכיר את המונח הבין נכון: משחקי Metroid יצרו תת ז'אנר משלהם בעולם משחקי הפלטפורמות. רק דוגמא אחת ללמה הסדרה הותיקה הזו כל כך משמעותית. אז בכל איזור במשחק ישנם איזורים שמסתתרים בהם כל מיני אוצרות מיוחדים, והעיקרון פשוט: אתה נלחם, אתה מת, וכך חוזר הניגון.
מבחינת עלילת המשחק, Metroid Dread ממשיך בקו של קודמו בסדרה, Metroid Fusion, שיצא בתחילת המילניום, והוא החלק האחרון במשחקי הדו מימד של הסדרה הקלאסית. שירת הברבור של הסדרה אם תרצו. כמו כל כותר אחר בסדרה אתם תגלמו את סאמוס ארן, הלוחמת הטובה ביותר ברחבי הגלקסיה. סאמוס מגיעה לכוכב התורן החדש שאותו תחקור, לאחר שבמשחק הקודם היא לכאורה השמידה את כל המטרוידים הנוראיים, אך כמו תמיד, מצפה לה הפתעה לא קטנה וקשוחה.
אמנם מדובר במשחק ה-Metroid הראשון שלי, אבל את שיעורי הבית שלי אני עשיתי על מנת לקבל תמונה כללית של הסיפור בסדרת המשחקים, ובתור שחקן שנכנס לסדרה בפעם הראשונה - סיפור המשחק היה מהנה ובעל נרטיב די טוב, אך סביר להניח שהעלילה היא לא מה שתסחוף את השחקנים, אלא המשחקיות עצמה.
אחד האלמנטים המיוחדים ביותר של Dread, הוא כמובן בדמות הרובוטים הקטלניים העונים לשם E.M.M.I. מדובר ברובוטים מיוחדים, ששום נשק בארסנל הנשקים הדי רחב של סאמוס יכול להזיק להם. לאורך המשחק, אנחנו נפגוש אוייב אחד שכזה בכל איזור, בתוך תחום מוגדר שבכל פעם הצליח להפחיד אותי מחדש.
כאשר אנחנו נכנסים לתוך אותו איזור סכנה, ה-E.M.M.I לא יפסיקו לרדוף אחרינו עד שנצא מתחום הפיקוח שלהם. עוד אלמנט שמוסיף לקושי של המפגשים הנוראיים מולם היא העובדה כי בשונה מכל שאר האויבים במשחק, שנותנים לנו את האפשרות להשתמש בקאונטר (מתקפת נגד) נגדם, ה-E.M.M.I לא נותנים לנו שום סימון לפני שהם תוקפים אותנו, והתזמון של תקיפתם הוא רנדומלי לחלוטין, כך שאנחנו לא יכולים להסתמך גם על ניסיונות ממפגשים קודמים איתם ואין דפוס התנהגותי קבוע. פשוט סיוט, אבל כיפי במיוחד.
אין הרבה משחקים בסגנון של Metroid Prime שמציגים שליטה כל כך חלקה ורספונסיבית. היא לא מרגישה כאילו היא מגבילה את השחקן, ועדיין מצליחה לעמוד בקצב הפעולות המסחרר שהמשחק מאפשר לבצע. אם תפתחו יוטיוב תוכלו לראות לא מעט שחקנים שמשחקים בצורה שגורמת לסאמוס להראות כאילו היא בלתי ניתנת לעצירה, ולאורך כל המשחק השחקנים ישיגו ארסנל לא קטן של כלי נשק ויכולות שבעזרתן הם יוכלו לחזור אחורה ולגלות מקומות שהיו חסומים בתחילת המשחק, ועל הדרך נשיג עוד יכולות חדשות כדי שנוכל לבצע שילוב פעולות על מנת ליצור את הלוחמת הטובה ביותר שאנחנו יכולים. מדובר בנוסחא שמאוד מזכירה משחקים כמו סדרת Ori היפייפיה של מיקרוסופט, אבל כמו שציינו, בואו לא נשכח איפה השורשים של הז'אנר התחילו.
דוגמא לשליטה החלקה והנהדרת שהמשחק מספק
מדובר במשחק שבקצב התקדמות נורמטיבי יגיע לסיומו תוך בין 8-10 שעות, תלוי ברמת הקושי שבחרתם, ושלא תתבלבלו - מדובר במשחק די קשה. אם אתם מסוג השחקנים שלא יחזרו כל פעם לאחור לאיזורים שכבר עברתם ולא תחזרו לגלות חפצים ובוסים סודיים באיזורים השונים של המשחק, ואם מצב New Game+ פחות מדבר אליכם, קחו בחשבון: מדובר בחוויה קצרה, אך מאתגרת.
האם זה אכן המשחק הנכון "למכור" את הסוויץ' OLED החדש? לדעתי התשובה היא חד משמעית כן. מבחינה טכנית, מדובר במשחק שהוא לא פחות מפלא אופטימיזציה של מפתחי המשחק. מדובר במשחק שרץ באופן כמעט מושלם על גבי כל הגרסאות הקיימות של הסוויץ' (הגרסא הרגילה, הסוויץ' לייט וה-OLED החדש) על 60 פריימים לשנייה, ומבחינה גרפית Dread ניצב בראש רשימת המשחקים היפים ביותר שיצאו לקונסולה ההיברידית של נינטנדו.
המשחק שמציג שלל של מודלים מרשימים לכל אויב ודמות במשחק, וכמובן המודל של סאמוס והחליפה שלה מעולם לא נראו כל כך טוב, בזמן שעולם המשחק החדש קודר ומפחיד מתמיד. מבחינת ההתאמה של המשחק לOLED, מדובר בזיווג מושלם, והמשחק מציג את יכולות המסך החדש של ה-OLED בצורה הטובה ביותר.
עולם המשחק בנוי משבעה אזורים שונים, כאשר כל איזור מציג פלטת צבעים שונה לגמרי, אויבים שונים, ואלמנטים סביבתיים ייחודים כמו אש, קרח ומים. היכולת של מסך ה-OLED להציג טווח ניגודיות וצבעים כל כך גבוה ביחס למסך ה-LCD של הגרסאות הקודמות, גורם למשחק להראות לא פחות ממושלם, ולדעתי מדובר במשחק היפה ביותר שיצא לסוויץ' ביחד עם משחקים כמו Zelda Breath of the wild , ושניהם הם ה-משחקים הטובים ביותר להציג את היכולות של ה-OLED.
עוד אלמנט שהוא ראוי לחלוטין לציון מבחינה טכנית, נמצא בתחום הסאונד של המשחק: מבחינת סאונד מיקסינג, והנדסת הסאונד, מדובר אולי במשחק המרשים ביותר שיצא לסוויץ': הוא שם דגש גדול מאוד על סימונים בעזרת אודיו (Audio cues) על גבי הסוויץ', ואנחנו נוכל לזהות היכן נמצאים האויבים הנוראיים, ה-E.M.M.I שרודפים אחרינו לאורך החדרים הרבים במשחק. מדובר בפיצ'ר של ממש שבונה לא מעט מתח כאשר אנחנו מנסים להסתתר מפני הרובוטים הקטלניים האלו.
בנוסף לכך, אם אתם שחקני אוזניות, גם כאן הסאונד בולט במיוחד, ומהנדסי הסאונד של Dread עשו את הקסם שלהם והמשחק מספק ספקטרום די רחב שמצליח ליצור Imaging (הדמיית מיקום) בעזרת סאונד די מדויק להפליא, כך שאנחנו יכולים לזהות את הסכנה הצפויה לנו ומאיזה כיוון נמצא אותה בעזרת הסאונד שנקבל מן המשחק עצמו.
לסיכום
אני חושב ש-Metroid Dread הוא משחק הפלטפורמר 2D הטוב ביותר מאז שיצא Dead Cells לפני מספר שנים. מדובר במשחק קשה ומותח במיוחד, שמצדיק את השימוש במילה Dread (אימה/פחד) בשמו, בעזרת שימוש בזן חדש של אויבים ייחודיים המספקים חווית משחק ייחודית במיוחד. אם אתם מחפשים משחק לקנות לפני האלווין הקרוב, או מחפשים את משחק השנה של 2021 לנינטנדו סוויץ', לדעתי Metroid Dread הוא המשחק בשבילכם.