ענף הגיימינג הבינלאומי והישראלי בפרט נתפס כענף "גברי", כאשר ישנם יותר מנהלים וגיימרים מקצועיים גברים מנשים. בשנים האחרונות הענף חווה פריחה נשית שמהווה עלייה של עשרות אחוזים בילדות שהופכות גיימריות מיקצועיות עם השנים ואף מגשימות חלום וגם נכנסות להייטק בתחום הכי יציב ורותח גם ברגעי משבר. לרגל יום האישה הבינלאומי שיחול ביום רביעי שוחחנו עם שלוש דמויות בכירות בענף מהאקדמיה ועד ההייטק ושמענו מהן על איך מגיעים לתחום, העבודה הראשונה, הפריחה של הענף וגם אספנו כמה טיפים לגיימרית המתחילה.
צפו בספיישל דוקו ליום האישה של ערוץ הגיימינג
סופי כהן, Head of User Acquisition בחברת הגיימינג Overwolf
איך הגעת לתחום?
אני משחקת במחשב בערך מאז שאני זוכרת את עצמי. התחלתי לעבוד בתחום הגיימינג עוד לפני שעליתי מצרפת, עבדתי שם בתור מנהלת קהילה של משחק RPG של חברה מקומית. זמן לא רב אחרי העלייה לארץ, התגלגלתי לעבוד ב-Overwolf בתפקיד דומה. והיום, כ-6 וחצי שנים לאחר מכן, אני מנהלת צוות משלי ואחראית למעשה על כל תחום ה-User Acquisition של החברה.
תחום הגיימינג פורח בשנים האחרונות, האם את רואה עלייה גם במספר הנשים שמגיעות לעבוד בתחום?
בהחלט. כשהתחלתי לעבוד ב-Overwolf, זה היה עדיין סטארט-אפ קטן והייתי בין הנשים הבודדות בחברה. אבל היום, אנחנו כבר חברה של 150 עובדים ועובדות, ויש עלייה מאד מובהקת במספר הנשים כאן. זה כבר מזמן לא מרגיש כמו "חברה של גיימרים בנים". אני רואה את השינוי הספציפי הזה כאן אצלינו בחברה, אבל במקביל מרגישה שיש כאן מגמה של שינוי הדרגתי בתעשיית הגיימינג כולה.
האם את חושבת שיש הבדל בין גיימריות/יוצרות לבין גיימרים/יוצרים בתחום?
בחוויה שלי, אין היום הבדל מהותי. גיימריות רבות משחקות במשחקים שאולי בעבר יותר היו מזוהים עם קהל גיימרים "גברי" - משחקי יריות, ספורט, אקשן וכו'. גם מבחינת המשחקים עצמם שעבורם יוצרים את התוכן - אין הבדל - גם יוצרים וגם יוצרות בונים אפליקציות ומודים פחות או יותר עבור אותם המשחקים, בהתאם למה שמעניין אותם, לפי טעמם האישי. ההבדלים נובעים יותר מהאישיות, מהכיוונים היצירתיים ומההעדפות האישיות - פחות מהמגדר.
האם על מנת לעבוד בתחום צריך להיות "פריקית" של משחקים?
כמו עבודה בתחומים רבים, אם יש תשוקה אמיתית למה שעושים - זה ניכר, וזה יכול לעזור מאד. בעיקר בתחום הגיימינג. יש גם תפקידים מסויימים ספציפית בתחום הזה, שבהם זה הכרחי. במקביל, יש תפקידים מסויימים בהם אין צורך להיות "הארדקור גיימרית", אלא מספיקה הבנה מסויימת וחיבור לעולם התוכן הזה.
בקצרה, מה את צופה שיקרה בתחום בשנה הקרובה?
אנחנו רואים מגמה בה יותר ויותר חברות בעולם הגיימינג מעשירות את המשחקים שלהן באמצעות UGC. כלומר תוכן שנוצר ע"י משתמשים (User Generated Content) ,כמו מודים. אני מאמינה שנראה המשך של המגמה הזו, ושה-UGC יהפוך לחלק בלתי נפרד מהעולם הזה. ההערכה שלי היא שהמספרים רק ימשיכו לגדול - בכותרים מובילים ב-PC, בכותרים המיועדים לקונסולות משחקים, ואף בכותרים כאלה שמתאימים לכלל הפלטפורמות.
איזה טיפ היית נותנת לנשים המעוניינות להיכנס לתחום?
הדבר הראשון שהייתי מציעה לעשות זה ללמוד מיהם האנשים הבולטים בתחום, להכיר אותם ולהתחיל לייצר איתם דיאלוג. אפשר להיכנס לקבוצות בסושיאל מדיה ולפורומים, אפשר ללכת לכנסים ואפילו לכל מיני האקאתונים של גיימינג. מעבר לזה, באופן כללי - כדאי להישאר כמה שיותר מעודכנות במה מתרחש בתחום ולהכיר את הטרנדים החמים - משחקים, טכנולוגיות חדשות וכו'. היכרות מוקדמת עם התעשייה וחיבור חזק לעולם התוכן הזה יכולים מאד לעזור להיכנס לתחום.
יעל רוסקיס, רכזת בית הספר לעיצוב ופיתוח משחקי מחשב בתילתן המכללה לעיצוב ותקשורת חזותית ומרצה להפקה במסלול
איך הגעת לתחום?
מאז ומתמיד אהבתי לשחק במשחקים מכל מיני סוגים. כשעבדתי כמרפאה בעיסוק החלו להשתמש בטאבלטים כלוחות תקשורת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ומהר מאוד הבנתי את הפוטנציאל שיש בשימוש במשחקי מחשב באוכלוסיות מיוחדות, והלכתי ללמוד עיצוב ופיתוח משחקים בבית ברל. לאחר מכן עבדתי בכמה חברות שמפתחות משחקים דיגיטליים לילדים בתחומי מיומנויות חשיבה ולימוד אנגלית ומתמטיקה כגיים דיזיינר, מפיקה ואחראית מחלקה דיגיטלית.
תחום הגיימינג פורח בשנים האחרונות, האם את רואה עלייה גם במספר הנשים שמגיעות לעבוד בתחום?
כן, בעיקר אני רואה עלייה בילדות ונערות שמבינות שמשחקי מחשב הן לא תחום גברי בלבד ויש להן מקום בתוכו כשחקניות ועובדות, אני מקווה שככל שיהיו יותר שחקניות כך גם כמות העובדות בתעשייה תעלה.
האם את חושבת שיש הבדל בין גיימריות/ יוצרות לגיימרים/ יוצרים בתחום?
בוודאי שיש הבדל, פמיניזם יודע לשאוף היום לא רק לשוויון, אלא לשוויון הזדמנויות, תוך כדי הבנה שיש הבדלים בין המינים וצריך לתת להם מקום ולהשתמש בחוזקות שיש לנשים ולגברים במקום לשאוף לכך שכולם יהיו אותו הדבר. כמרצה להפקה ומלווה פרויקטי אמצע וגמר בתילתן אני רואה את זה בעיקר באיכויות שנשים מביאות לעבודת צוות. כמעט תמיד יש איכויות נוספות שמתקיימות בקבוצות שיש בהן נשים בתפקיד כלשהו בצוות, אם גיים דיזיינרית, ארטיסטית או מפיקה.
יש איכויות אחרות של תקשורת תכלול ועבודה, שאם לדבר בהכללה, נשים מביאות איתן וחסרות או אחרות כשהן לא חלק מקבוצה. מעבר למסגרת הלימודים, לצערי אני חושבת שעוד הרבה צריך להשתנות בתרבות הארגונית בתעשיית הגיימינג כדי להתאים לנשים, בעיקר שעות עבודה שיאפשרו איזון בין חיי משפחה לקריירה. שינוי כזה ייטיב כמובן גם עם גברים בתעשייה ויפחית את השחיקה הגדולה שאנחנו רואים במקצוע.
האם על מנת לעבוד בתחום צריך להיות "פריקית" של משחקים?
לשמחתי ההגדרה של גיימר/גיימרים הולכת ומתרחבת. אני חושבת שצריך תשוקה גדולה לתחום וליצירת חוויות משחקיות, לא חייבות להיות שחקניות טריפל איי וקונסולות כדי למצוא את מקומנו בתחום. בעיקר צריך להגיע לתחום עם סקרנות גדולה לחוויה של השחקנית ורצון ליצור חוויות שיגעו בא.נשים.
מה את צופה שיקרה בתחום בשנה הקרובה?
אני חושבת שהעולם צועד למצב בו מרבית האוכלוסייה תשחק במשחקי מחשב. היום רוב בני הנוער משחקים ומשחקות והם ימשיכו לעשות זאת גם כשיהפכו למבוגרים. יהיה פחות ופחות נדיר לראות הורים שמשחקים עם הילדים שלהם ולא רק כאמצעי להעסיק את הילדים אלא כדרך לגיטימית לבילוי משותף, העשרה וטיפוח הקשר. המשחקים נכנסים יותר ויותר לתרבות המיינסטרים הפופולרית הופכים להיות חלק בלתי נפרד מתהליכי למידה ופנאי.
אני מקווה לראות יותר יוצרות שיודעות לעשות את החיבורים האלה בצורה נכונה. להביא ערך מוסף גם למשחקי פנאי וגם למשחקים לימודיים ולהעשיר את שני התחומים. בנוסף אני מאמינה שחוויות מציאות מדומה או רבודה יתפסו יותר ויותר מקום בחיינו ככל שהטכנולוגיה תתפתח. המוח האנושי בנוי כדי ללמוד תוך כדי משחק ומשחוק של המציאות יוכל לייצר חוויות עשירות של משחק.
מבחינת התעשייה בארץ- כולי תקווה לראות אותה גדלה ומתפתח ובמיוחד באזורים נוספים מלבד מרכז הארץ. אני מקווה שככל שיותר סטודנטים יסיימו את לימודיהם בצפון כך יוקמו עסקים ויווצר אקו סיסטם חיפאי של חברות משחקים וחברות שנותנות שירותים לחברות משחקים.
מה הטיפ/ העצה שלך לנשים שמעוניינות להכנס לתחום?
ככל שאני מלמדת יותר סטודנטים וסטודנטיות אני מאמינה שהכניסה לתחום המשחקים (וגם לתחומים אחרים) תלויה בהתפתחות בשלושה מישורים - המישור הטכני/מקצועי, מישור מיומנויות תקשורת/מיומנויות רכות אישיות, והמישור של יצירת קשרים והזדמנויות. ההמלצה שלי לנשים כמו לכל מי שרוצה להיכנס לתחום היא לפתח את שלושת המישורים במקביל.
אני רואה סטודנטים רבים שמשקיעים הרבה מאמץ בלימוד טכני של פיתוח או אמנות אבל מתקשים מאוד בעבודה בצוותים. סטודנטיות שעושות עבודות נפלאות ולא מפרסמות אותן ברשתות החברתיות. צריך שילוב של שלושת התחומים כדי להפוך לאשת מקצוע בתחום ובשלושתם אפשר לגדול ולהתפתח. המלצה ספציפית לנשים היא לא לשכוח שהמיומנויות הספציפיות שלך מעצם היותך אישה שמבינה יותר טוב את חווית המשחק של נשים היא משאב חשוב. תשתמשי במה שמייחד אותך כדי לבדל את עצמך. יהיה מקום שמחפש בדיוק את האיכויות הספציפיות שיש לך.
ורד פנואלי, ראש התואר השני לעיצוב ופיתוח משחקים דיגיטליים בשנקר, המכללה להנדסה, עיצוב ואמנות
איך הגעת לתחום?
ב-2002 התחלתי ללמוד לתואר שני בניהול עיצוב באנגליה. חיפשתי נושא מעניין למחקר וגיליתי שבזמנו תעשיית המשחקים מפספסת בעקביות את קהל היעד של הנשים. המחקר שלי התקדם לדוקטורט. עבדתי בתעשייה כיועצת ומעצבת ובמקביל פתחתי בשנקר תכנית ייחודית וראשונית בארץ להכשיר סטודנטים לתעשיית המשחקים. כיום אני ראש מרכז שכולל לימודי תעודה, תואר שני ומגוון רחב של תכניות והתמחויות מחקר במשחקי מחשב.
תחום הגיימינג פורח בשנים האחרונות, האם את רואה עלייה גם במספר הנשים שמגיעות לעבוד בתחום?
כן, בוודאי. סטודנטיות שמגיעות היום לשנקר כבר גדלו עם משחקי מחשב, יש להן זיכרונות ילדות של משחקים שהן אהבו ושאיפות גדולות להצליח בתחום. לאחר הלימודים אני פוגשת אותן בתפקידי מפתח במקומות רבים בתחום. ולא רק רק סטודנטיות - יותר ויותר נשים יוזמות נכנסות לתעשיית הגיימינג ומקדמות אותה.
האם את חושבת שיש הבדל בין גיימריות/ יוצרות לגיימרים/ יוצרים בתחום?
מניסיוני ובהכללה גסה (ועם יוצאי מן הכלל), נשים גיימרית ממוקדות יותר בסיפור המשחק, בעלילה ובחיבור לדמויות. בקרב נשים יוצרות בתחום, אני מזהה הרבה רצון לחדש - להביא זווית חדשה למשחק, בין אם היא טכנולוגית או עלילתית.
האם על מנת לעבוד בתחום צריך להיות "פריקית" של משחקים?
כן. לגמרי. גם מי שלא שיחקה משחקי מחשב בילדות חייבת להתחיל לשחק משחקים ולהבין מקרוב מה הופך משחק לממכר - כזה שתופס את כל עולמך.
מה את צופה שיקרה בתחום בשנה הקרובה?
הרבה חידושים טכנולוגיים כמו אינטליגנציה מלאכותית ומציאות מדומה משנים את פני התעשייה, ואני צופה פריחה גדולה בכמות ובעושר של משחקים שייווצרו בעזרת אינטליגנציה מלאכותית. במקביל נראה יותר ויותר משחקים של מציאות מדומה/רבודה בסגנון פוקימון גו. בארץ, נראה יותר משחקים המשקפים את התרבות שלנו, מה זה להיות ישראלי.
מה הטיפ/ העצה שלך לנשים המעוניינות להיכנס לתחום?
ראשית כל, על מנת להיכנס לתחום הצורה הטובה ביותר היא להתמקצע - רצוי ללמוד גם לתכנת וגם לעצב כי יש יתרון גדול לעובדים שיש להם ידע מקצועי. בשלב הבא כדאי לבנות תיק עבודות מרשים, להגיע לכנסים ומפגשים, להציג את עצמכן ולא לוותר.