Forspoken הוא משחק יפיפה שמנסה למזג עולם פתוח צבעוני ורחב ידיים עם מערכת לחימה מהירה ואקרובטית. בעוד שלמשחק יש כמה תכונות בולטות, כולל גרפיקה יפה וגיבורה מעניינת, בסופו של דבר הוא נופל בכמה תחומים מרכזיים. הא! ואפשר לאסוף חתולים קסומים צבועניים ולתת להם צעצועים, אם אתם אוהבי חתולים אתם בטוח תהנו מהמשחק לא משנה מה.
אחד הדברים שממש מפתיע אותי ב-Forspoken זה שהוא משחק נורא קוטבי, וממש על כול דבר טוב שהוא עושה הוא מצליח גם לפשל על אותו מטבע.
תחום אחד שבו Forspoken באמת מצטיין הוא מערכת ההתנועה שלו. לפריי, גיבורת המשחק, יש את היכולת לנוע במהירות ובזריזות בסביבה שלה ולכסות מרחקים עצומים בריצה עצילית ומספקת (מי צריך סוס כשייש לך נייקי), מה שהופך את החקירה של העולם למענגת ומספקת רק מעצם הריצה בא. מערכת הפארקור הקסום של פריי אינטואיטיבית וקלה לשימוש, מאפשרת לשחקנים לטפס, לקפוץ ולהחליק בצורה חלקה בין גבעות הרים מבנים ואוייבים.
היכולות הקסומות של פריי מעצימות את מערכת הפארקור שלה, ומאפשרות לה לנוע במהירות ובחן באוויר ובמים. זה, בתורו, הופך את חקר הנוף העצום והמגוון לחוויה מרגשת. המשחק/ים היחיד שמתקרב להעניק לשחקן כזו תחושה של מהירות שאני חוויתי היו משחקי המרוץ העתידני wipeout.
הוויזואליה של המשחק מדהימה, הנופים הקסומים ועצומים עם תחושה של היסטוריה וכול קסם שתטילו (ויש מלא קסמים) ימלא את המסך באפקטי חלקיקים צבעוניים ומרשימים. עם זאת, משהו בארט דיירקשין של הפיתוח כנראה התפקשש ושכחו שאוייבים צריך לבלוט כנגד פלטת הצבעים של העולם ולא להתמא איתו, אני לא חושב שיכולות ההסוואה אלו היו חלק מהאתגר המתוכנן.
בניית העולם מרשימה, "את'יה" היא ארץ עם עבר מרתק ותרבות שונה ומעניינת אך אלא אם אתם ממש אוהבים לקרוא טקסטים נחבאים בהריסות העולם לא תדעו זאת. כל הלור העשיר של המשחק פשוט מרגיש נחבא ומוסתר מן השחקן ולא בקטע טוב מאתגר ומשחקי אלא בקטע של "שיט נגמר לנו הזמן והכסף פיתוח!!! טוב, תדחפו את כל שאר התסריט למגילות ותפזרו אותו בעולם".
הגיבורה שלנו פריי היא בו זמנית אחת הדמוית שהכי נהנתי לבלות זמן בחברתן והכי סבלתי בו זמנית. פריי היא דמות שונה מרוב גיבורים והגיבורות שראיתי במשחקים השונים לאורך ה-30 שנים פלוס שבהם אני גיימר. מצאתי משהו בדיבור והתנהגות של טבעי ומרענן, כן, היא אומרת ""פאק" הרבה אבל וואלה אני מכיר יותר מדי אנשים שזאת מילת הקישור הכי נפוצה שלהם. מצד שני 50% מהדיאלוגים שלה הם קרינג' טהור ללא ספק אבל לפחות הדיבוב שלה נהדר,
הדיבוב של כול הדומויות מדהים עם שחקני קול שנבחרו היטב רק חבל שהליפ-סינק על הפנים לאורך כל המשחק...
מערכת הלחימה, אקרובטית צבעונית ונוצצת וממש נותנת תחושת מהירות וזריזות קסומים אבל יכולה להרגיש מגושמת ולא מדויקת, מה שמוביל לקרבות מתסכלים. מערכת הקסם, למרות שהיא מהנה לשימוש ואם מבחר רחב של קסמים התקפיים וקסמי תמיכה, יכולה להרגיש חסרת עוצמה לאיתים ומבחר אוייבים קטן יחסית מזרז את תחושת הרפטיטביות, משהו שהוביל לקח שהרבה פעמים פשוט רצתי ודילגתי במהירות וחן על פני קבוצות אויבים בעולם הפתוח במקום לעצור ולהלחם בהם.
הסיפור לעומת זאת, על אף שהוא כולל גיבורה שונה ומעניינת, יכול להרגיש לפעמים קלישאתי וצפוי, עם מעט ניואנסים או עדינות כאשר רובו המעניין דחוס לקראת סופו.
העולם הפתוח העצום יכול להיות מרהיב בנופיו וזה תענוג צרוף פשוט לרוץ ולראות איך הנוף משתנה מיער עד ירוק למדבר קריסטל אדמדם ולשאר סביבות, אבל הוא ריק להחריד ומרגיש שומם כאשר מרבית הדברים שתמצאו הם פשוט עוד רכיבים למערכת הקראפטינג הפושרת של המשחק או עוד פיסת טקסט עם היסטוריה של העולם ובמיוחד בשלבים המוקדמים של המשחק, עם מעט כיוון או הדרכה לאן ללכת או מה לעשות. זה יכול להוביל לשיטוט חסר מטרה, מה שמקשה עלייך לשקוע בסיפור ובעולמו של המשחק.
למרות מערכת התנועה המרשימה, Forspoken לא מצליח להיות משחק נהדר באמת. מערכות הלחימה והקסם חסרות הברק, העלילה הקלישאית והעולם הפתוח המוחץ מונעים ממנו להיות חווית משחק חובה. בעוד שמערכת המעבר של המשחק היא תכונה בולטת, זה לא מספיק כדי לפצות על החסרונות האחרים של המשחק.
לסיכום
ל-Forspoken יש כמה היבטים חיוביים, כולל עולם פתוח יפהפה ומערכת מעבר מצוינת. עם זאת, המשחק נופל בכמה תחומים, והוא בהחלט יתקשה למצוא קהל מעריצים הדוק וקשה לי להמליץ עליו במחיר המלא (והיקר שלו, 70$) כבר בחודשים הראשונים להשקה. אבל כן הייתי ממליץ לקחת עליו סיכון כשהוא יגיע לאיזה סייל משמעותי.