החורף הבא עלינו לטובה: הביקורת ל-God of War Ragnarök

עותק הסקירה סופק על ידי ישפאר, תודה רבה!

איך בכלל מתחילים לדבר על משחק כזה? אנסה. God of War (2018) נחשב (בעיני רבים) למשחק מושלם שהצליח להוכיח את הכוח של משחקי סינגל פלייר נרטיביים. בזמן שמיעוט זעק לשמיים בגעגועים לקרייטוס של ימים עברו, רוב רובם של השחקנים נהנה מאוד מהגרסה החדשה והבוגרת יותר של קרייטוס שהציגה אותו בתור אבא שמגדל את בנו ומתמודד עם עברו האפל, ועל הפחדים שמא יהפוך להיות כמוהו בעתיד. המשחק הקודם הסתיים בחתיכת קליף האנגר רציני והשאיר אותנו עם לא מעט שאלות פתוחות ותהיות מה יהיה עתידו של אל המלחמה ובנו, במיוחד ששם המשחק מסמל את אחרית הימים במיתולוגיה הנורדית. אז איך Ragnarök בהשוואה לכל הציפיות שלנו? (פימבל)ווינטר איז קאמינג. בואו נצלול.

אנחנו לא נדבר על דבר שלא הוזכר או נחשף בטריילרים, אז אני מבטיח לכם שאתם יכולים לקרוא בבטחה. עלילת המשחק מתקיימת כשלוש שנים לאחר המשחק הקודם. פימבלווינטר (החורף שלפני בואו של רגנארוק) בשיאו, וקרייטוס וארטריאוס, שכבר נחשב לטינאייג'ר מתבגר, ממשיכים בחייהם לאחר הגילויים מסוף המשחק הראשון. קרייטוס בעיקר מנסה לשרוד ולהשאר בחיים בלי לעצבן את האלים יותר מידי. ארטריאוס מצידו, בעיקר מחפש ורוצה תשובות, כמו "מי זה לוקי" ומה התפקיד שלו בנבואת אחרית הימים שעתידה להגיע. המסע המשותף של השניים אחר תשובות יוביל אותם אל טיר, אל המלחמה הנורדי, שבמקרה גם נוטר טינה נגד אודין, מכיוון וכלא אותו במשך אלפי שנים. עם כל הניסיון של קרייטוס לא לחרחר מלחמה עם האלים באסגארד, השניים צריכים גם לשרוד מתקפות חוזרות ונשנות של פרייה, שרוצה נקמה על מות בנה בולדר, מסוף המשחק הקודם.

העלילה ממשיכה להציג באופן יפייפה את היחסים בין אב לבנו, והפעם הקונפליקט מתבטא ברצון של ארטריאוס (כמו כל נער) למצוא את עצמו ואת התפקיד שלו בעולם החדש הזה. תטבלו את הכל עם ניחוח של המיתולוגיה הנורדית ואלים אסגרדים, וקיבלתם את הסיפור האפי והמרגש שאתם יכולים לצפות לו. הטייק של המשחק על המיתולוגיה פשוט יפייפה, ומציג את האלים האסגארדים באור שונה ממה שהאלים היוונים הוצגו במשחקים המקוריים. הם הרבה יותר אנושיים, אבל עם זאת אנחנו מבינים גם את גודל הסכנה שנשקפת מהם, ותחושת האימה תורגש לאורך כל המשחק.

בהתחלה חששתי כשקורי בארלוג עזב את תפקיד הבמאי (בשביל לפנות זמן למשפחתו) וההמשך הופקד בידי אחר (אריק וויליאמס), אבל וואו, כמה שהחשש הזה היה מיותר. Ragnarök פשוט מצליח לקלוע לכל הנקודות הנכונות בכל כך הרבה מובנים. יש פה המשך ישיר שסוגר את כל הפינות מהמשחק הקודם, וממשיך לתת ביטוי לשאר המשחקים של הסדרה. כל הדמויות האהובות חוזרות כמו ברוק, סינדרי ומימיר (ויש גם לא מעט חדשות שתלמדו לאהוב ולשנוא) מקבלות דגש ותפקיד בעלילה ביחד עם סיום הולם, וקיימים גם לא מעט רפרנסים להיסטוריה של קרייטוס. פשוט תענוג למעריצים ששיחקו בכל המשחקים, כולל משחקי ה-PSP.

אני אמנם משתדל לדבר במונחים הכי כלליים שאפשר כדי לא להרוס דבר לכל אלו שרוצים חוויה נקייה ונטולת ספוילרים, אבל אני מבטיח לכם שהסיפור הזה הוא רכבת הרים רגשית (כמה אפשר לבכות מהתרגשות?!) עם לא מעט הפתעות וטוויסטים. גם במצבים בהם התשובה של "מה הולך לקרות" כל כך ברורה - היא מתקבלת בצורה כל כך אורגנית וטבעית שלא מרגישה מאולצת לרגע. המפתחים יודעים טוב מאוד מה השחקנים רוצים לקבל, ומספקים מכל בחינה אפשרית. לפעמים אפילו יותר מוקדם מהמצופה. לא תצטרכו לחכות הרבה בשביל רגעים שאתם מצפים להם.

העלילה של Ragnarök פשוט מצליחה לתת סיפוק לכל השחקנים שאוהבים את המותג ואת הדמות של קרייטוס, והוא ממש לא נופל מקודמו. אני לא יודע אם הוא מתעלה עליו, אני עוד מעכל את כל מה שחוויתי ואני אצטרך סיבוב נוסף, אבל אני בהחלט מסופק מכל בחינה אפשרית בנושא הזה. יש הרבה מאוד מה לומר על המשחק, אבל אנחנו כבר נכנסים לטריטוריית הספוילרים. אז אנחנו נחזור לדבר על כך בהרחבה במועד מאוחר יותר לאחר שהמשחק ישוחרר ועוד אנשים יזכו לחוות אותו.

כפי שציינתי בהתחלה, קיים קהל של שחקנים שלא אוהב את השינוי של God of War (2018) ואת מערכת הקרב שהציג החידוש. באופן אישי נורא נהניתי מכל מה שהוצג בפניי, וזה תמיד הרגיש מלוטש ברמה הכי גבוהה. אבל עדיין, קשה להתעלם מהעובדה שבחידושים, הדמות של קרייטוס מרגישה כמו טנק, ומצלמת המשחק לא תורמת במהלך הקרבות כשהשחקנים מוקפים בעשרות אויבים. אמנם זה מעולם לא היה אישיו שהוריד לי מהחוויה, אבל זה כן היה איזה קול קטנטן שזעק את זה בתת מודע במהלך המשחק הקודם והנוכחי. ועדיין אני חושב שהחוויה הכוללת התגמדה לעומת הטענות הללו. לפחות עבורי. אז למה אני מציין את כל את זה? כי Ragnarök לא יציג לכם שינויים מרחיקי לכת שיגרמו לשחקנים שלא אהבו את המשחק הקודם להתאהב בו. כעיקרון, מדובר באותו המשחק שמציג ליטושים ושיפוצים רבים שהופכים את הגיימפליי למהנה וחלק יותר. מי שלא התחבר למשחק המקורי לפני 4 שנים סביר מאוד להניח שלא יתחבר עכשיו.

אבל מי שכן? אתם הולכים ליהנות. אני בהחלט נהניתי. מאוד. השינויים על הנייר לא מהפכניים או פורצי דרך, אבל הם משלימים את החוויה ומלטשים אותה. גודל זירות הקרב הפך לרחב יותר ומאפשר לשחקנים הרבה יותר מרחב פעולה וורסטיליות. זה אומר שהפעם קרייטוס יכול לנוע גם בצורה אופקית, כשהוא משתמש ב-Blades of Chaos שלו בשביל לתפוס קצוות של מקומות גבוהים. גם מערכת הקרב עברה שיפוץ והיא מאפשרת לשחקנים "לשחק עם האוכל שלהם" בזמן שהם עושים ג'אגלינג באוויר עם האויבים שלהם, ומנחיתים עליהם שלל קומבואים מרשימים. גם ארטריאוס הופך להרבה יותר שימושי במהלך הקרבות ויתחיל לתפקד באופן הרבה יותר עצמאי. הוא למשל לא יצטרך לתפוס את אבאל'ה כשמטפסים. אחרי הכל, הוא כבר ילד גדול. סנטה מוניקה (המפתחת) בהחלט מודעת לכל הטענות והבקשות שהצטברו לאורך השנים מצד השחקנים ודאגו ליישר קו.

מי שהתלונן על קרבות בוסים רפטטיביים מהמשחק הקודם יכול להיות רגוע. המפתחים הקשיבו לשחקנים שביקשו גיוון מקרבות-נגד-אותו-הטרול-רק-עם-אלמנט-שונה וקיים מגוון בוסים ומיני בוסים הרבה יותר רחב. גם התחלופה של אתגרי הואלקירי מהמשחק הקודם מציגה בוסים שונים ומגוונים כשלכל אחד מהם יתרונות, חולשות, ונקודות תורפה שהשחקנים צריכים ללמוד לנצל ברגע הנכון ובזמן הנכון עם הכלים שברשותם. בהיבט הזה, אני לא מתבייש לומר שהמשחק הזה הציב לי חתיכת אתגר במהלך חלק נכבד של הקרבות הללו, וקיבלתי לא מעט פלאשבקים קשים לואלקירי-הארורות-השם-יקום-דמן. שחקנים שאוהבים אתגרים לדעתי יסופקו גם כאן. כמו עם העלילה, יש עוד לא מעט לדבר עליו אבל מדובר בטריטוריית ספויילרים, אז נדבר עליהם בהרחבה במועד מאוחר יותר. אבל צפו להפתעות.

כמובן שגם הפעם נשמר כל היבט ה-Metroidvania, שבו שחקנים יצטרכו לחזור למקומות שכבר ביקרו בהם לאחר שרכשו יכולות חדשות, שיעזרו להם להתקדם ולפתוח מקומות חדשים ומאתגרים. כל אחד מהם מציג מספיק תוכן ו-Collectibles שיספקו הנאה לכל חולה OCD (כמוני) בזמן שהוא צופה במפה מתנקה לאט לאט ומגיעה ל-100%. ואתם יכולים להיות בטוחים שיש לא מעט משימות צדדיות שיעזרו לכם לעלות ברמות, ויעניק לכם ציוד חדש ו-XP לשפר את עץ היכולות המגוון שלכם. והוא בהחלט מגוון.

המשחק גם הרבה יותר ארוך מקודמו. אם את המשחק הראשון סיימתי תוך בפעם הראשונה תוך 28 שעות. את Ragnarök סיימתי תוך 38 שעות. וזו לא הייתה ריצת פלאטינום (על 100%). בעיקר התמקדתי במשימות הראשיות והצדדיות, עד שהתייאשתי והלכתי לסיים את המשחק כי הייתי במתח. היו רגעים שהמשחק הרגיש כאילו כלל מספיק תוכן ועלילה לטרילוגיה שלמה, אך סנטה מוניקה כבר טענה מראש שקרייטוס יבלה במיתולוגיה הנורדית רק לשני משחקים, ללא משחק שלישי. אז צפו לאורך משחק מכובד.

מבחינת הגרפיקה אין שיפור בולט במיוחד במשחק החדש מקודמו. אמנם שחקני הפלייסטיישן 5 יזכו ל-Ray Tracing ורזולוציות גבוהות יותר, אך המשחק עדיין יוצא לפלייסטיישן 4 ושומר על גרפיקה זהה בבסיסה. לא תמצאו פה שיפורים מרחיקי לכת. ההבדלים העיקריים הם בעיקר בפרטים הקטנים, ורק שחקני הפלייסטיישן 5 יוכלו להצביע עליהם. אין ספק שבשביל החוויה המלאה, מומלץ מאוד לשחק ב-PS5, אבל שאפו לסוני ששיחררו אותו גם ל-PS4 ולשחקנים שעדיין לא עשו את המעבר לקונסולות הדור הבא (בין אם החליטו שלא מרצונם או שלא הצליחו להניח את ידם על אחת).

ב-Ragnarök השחקנים יבקרו בכל תשע הממלכות, בזמן שבמשחק הקודם השחקנים ביקרו בחמש ממלכות. כל אחת מהממלכות החדשות שנחשפות מציגות לנו גם נופים עוצרי נשימה ויפיפיים ומגוונים שמשתנים. כל ממלכה נראית כל כך שונה מהקודמת והארט של המשחק כל כך מגוון ויפיפה. גם פה הטייק הייחודי של סנטה מוניקה על המיתולוגיה הנורדית ועל הממלכות השונות פשוט עוצר נשימה לפעמים. מדובר באחד המשחקים הכי יפים ומרשימים ויזואלית, והמפתחים של סנטה מוניקה ירקו דם בשביל להגיע לרמה כל כך גבוהה ומלוטשת.

החדשות הנהדרות הן ש-Ragnarök יכול לרוץ על 120 פריימים לשנייה כל עוד לטלוויזית ה-4K שלכם יש חיבור HDMI 2.1. במצב כזה תוכלו להריץ את המשחק על רזולוציית 4K בזמן שקצב הפריימים נעול על 40, או על 120 פריימים קבוע. במידה ואין לכם טלוויזיה תומכת חיבור שכזה, תוכלו להריץ את המשחק על רזולוציית 4K ונעול על 30 פריימים, או מצב בו המשחק נעול על 60 פריימים לשנייה.

אז איזה ציון מגיע למשחק? אני חושב שהתשובה כבר תלוייה בכמה אהבתם את המשחק הקודם. אני מניח שכבר הבנתם שאני מאוד מאוד נהניתי מ-God of War Ragnarök. סוני ממשיכה לתת את הטיפול המסור והאדוק למשחקי הטריפל איי שלה ובאמת שהוא לא נופל ברמה מכל שיחרור בלעדי אחר. הסיפור מרגש (עד דמעות) והגיימפליי מהנה ומפתיע בכל המקומות הנכונים.השחקנים שאוהבים את קרייטוס ואת המותג יבואו על סיפוקם בכל כך הרבה דרכים. הוא מציג מספיק שינויים וחידושים בשביל שלא ירגיש לשחקנים כמו חבילת הרחבה, אבל לשחקנים שלא התחברו למשחק הקודם אין הרבה מה לחפש כאן. אני אמנם לא מרבה לחלק ציונים, אבל לדעתי, Ragnarök יענה על הציפיות של לכל אלו שחיכו לו בשקיקה במשך ארבעת השנים האחרונות. הוא מצליח לשמור על ההיבטים שהפכו את המשחק הקודם לכל כך טובים ומלטש אותם, ואני בהחלט שמגיע למשחק 10 עגול פעם נוספת.