מהנה, אבל לא בכל מחיר: משחק הכדורגל של סופר מריו

חברת נינטנדו הפכה ממזמן את מריו השרברב לספורטאי מדופלם: ממשחקי גולף, דרך טניס, כדורסל ואפילו משחקים אולימפיים עם סוניק הקיפוד של חברת סגה וחבריו. לראשונה אחרי 15 שנים, מריו חוזר לשחק כדורגל, או לפחות כדורגל תוצרת "ממלכת הפטריות", במשחק השלישי בסדרה Mario Strikers: Battle league. המפתחת שלו נשארה Next Level Games, שגם יצרה את המשחק האהוב לסוויץ', Luigi's Mansion 3, ולכן הציפיות ממנו גבוהות מאוד. האם היא הצליחה לעמוד בהן? זה כבר משהו אחר.

כשהפעלתי את המשחק הוא התחיל עם אנימציות יפות שהכניסו אותי לאווירת התחרות, ומשם ישר הלכתי לאופציית ה-Quick Battle. יש גם אופציה לאימונים, שם אתם תלמדו לעשות את כל המהלכים ואיזה כפתור עושה מה ובאיזה תזמון, אבל אני? אני אמרתי YOLO. אחרי משחק אלים שבו צרחתי 4 דקות "איך הוא עשה את זה?!", חזרתי לאימונים והבנתי כמה המשחק הזה באמת מורכב והוא לא סתם בעיטות לשער. יש ערך למסירות בין חברי הקבוצה, לטאקלים, לטעינת הטאקלים, לתזמוני בעיטות והכיוון שלהם וכמובן להייפר סטרייקס.

בבאטל ליג יש שתי קבוצות של חמישה, ארבעה שחקנים ושוער שהוא רק AI. העובדה הזאת טיפה מבאסת כי לפעמים השוער מעולה ולפעמים הוא על הפנים, ואני בטוחה שלא רק אני אשמח להיות השוערת מידי פעם, ככה רק בשביל הניסיון, אבל אין את האופציה הזו בכלל. ניתן לבחור בין רק עשר דמויות שונות, ואם נשווה אותו לקודמו בסדרה Mario Strikers: Charged לקונסולת ה-Wii (שגם קיבל ביקורות מעולות מהמעריצים לתקופתו), היו עשרים דמויות.

בגלל המחסור הזה, יצא שמהר מאוד כבר חוויתי וראיתי את כל הדמויות בפעולה ואת כל האנימציות (שאמנם מאוד יפות , אך על כך נרחיב בהמשך) וזה הפך לרפטטיבי, במיוחד כי מדובר באנימציות שאין אופציה לדלג עליהן. הדבר המיוחד שכן הוסיפו לדמויות הפעם, זה ציוד. עם כסף שאתם מרוויחים מנצחונות במשחק אתם יכולים לקנות בגדים, קסדות, נעליים וכו שמשנים את הסטטים של הדמויות ומאפשרים התאמה אישית, ככה שאם בא לכם להפוך את באוזר לטנק שמעיף כל שחקן בדרכו, או את Toad לפטרייה הכי מהירה בעולם - צאו לקניות.

המשחק הזה מושלם לישיבה עם חברים כי לקונסולה אחת יכולים להתחבר עד 8 שחקנים (בתנאי שיש לכם מספיק שלטים) וכששיחקתי עם עוד שלושה חברים וזה פשוט העלה את רמת התחרותיות ואת רמת הצחוקים בסלון. המגרש עצמו קטן ולכן הקצב של המשחק מהיר ואינטנסיבי (בקטע טוב), ההתמסרויות בין השחקנים מהירות והטיקולים עוד יותר, אז אם כמוני, בטעות, הסתכלתם על דמות אחרת והייתם בטוחים שזה אתם - חטפתם גול עוד לפני שהבנתם מה קרה.

עוד דבר שמוסיף ללחץ אבל גם מוסיף סיפוק לא נורמלי הוא השגת וביצוע הייפר סטרייק. מדובר בבעיטה סופר חזקה, מיוחדת לכל דמות עם אנימציה משלה, כמו למשל פיץ' שמהפנטת את השוער להכניס את הכדור בשבילה, וואריו שנותן מכה חזקה לכדור עם הישבן ולואיג'י שמכניס את הכדור עם סופת טורנדו במגרש. הצלחה של בעיטה כזו אומרת 2 נקודות לקבוצה ובמהלך המשחק נופל מהשמיים פריט עגול מוזהב וזוהר שהקבוצה שהצליחה לגעת בו קודם תקבל את היכולת לבעיטה המדהימה הזו רק ל-20 שניות. אם בזמן המוקצב לא הספקתם - היכולת נעלמת עד לפעם הבאה שיהיה את אותו הפריט.

למשחק יש כמה מצבים אפשריים, משחק מהיר מקומי או אונליין, משחקי גביע וטורנירים בקבוצות אונליין. מבחינת הבדלים, אין הרבה. כל מצב כזה הוא פשוט עוד משחק רגיל רק שהפרסים שונים בסופו, וגם לא יותר מידי מרגשים. חוץ מזה שאם בחרתם כבר לשחק אונליין, אתם יכולים רק עד שני שחקנים לקונסולה. ככה שאם רציתם לשחק קבוצה של ארבעה חברים מישראל מול ארבעה אנשים, בשר ודם, מנגיד אוסטרליה, צר לי לבשר לכם אבל שניים מכם ושניים מהם יהיו מחשב.

זו החלטה שאני באמת לא מצליחה להבין, ובעייני היא פוגעת בפוקוס הראשי של המשחק - משחקי הליגות אונליין. כן, העובדה שאפשר ליצור קבוצה משלך עם מדים לוגו ומגרש משלכם היא מגניבה. אני תמיד בעד התאמה אישית אבל זה לא פשוט לא מספיק וואו. הייתי שמחה אם היו מוסיפים למשחק עוד מצבים מגניבים כמו אתגרים, נגיד אתגר פנדלים או אתגר שבו הקבוצה השנייה מקבלת כל הזמן את אותו האייטם, אני אמנם לא מפתחת משחקים, אבל בהחלט מרגישים שהיבטים מסויימים לא גמורים במשחק.

עוד דבר פשוט שהיה מוסיף לגיוון זה להפוך את המגרשים ליותר מסתם מגרשי כדורגל, דבר שהם כבר עשו(!) במשחק הקודם לקונסולת ה-Wii. בתור התחלה, היו בו יותר מגרשים, ובכל מגרש איזה אלמנט אקסטרה שייחד אותו והקשה על המשחק, כמו למשל אסונות טבע שהתאימו לנושא המגרש, שהפיעו משום מקום והיה צריך לא רק להתחמק מהקבוצה הנגדית, אלא גם מגלי אש שבאים לשרוף את השחקנים באמצע מהלך.

האייטמים שאפשר לאסוף במהלך המשחק כמו למשל הרד של גרין, הפצצה, כולם מאוד מוסיפים למשחקיות, אבל בשורה התחתונה הם כולם עושים פחות או יותר את אותו הדבר, וחבל לי שלא הוסיפו עוד אייטמים כמו הבלו של או אפילו הפטרייה המגדילה של מריו. זה כל כך בסיסי אבל היה יכול להוסיף המון.

תשומת לב שהמפתחים השקיעו באנימציות המדוייקות לכל דמות היא באמת יוצאת מן הכלל, בין אם זה וואריו שמחזיק את הכדור בידיים, רוזלינה שמרחפת כי היא טובה מידי בשביל לרוץ, ריקוד הניצחון של לואיג'י או דונקי קונג שאחרי הפסד יושב כמו ילד קטן בברוגז על הדשא ואוכל בננה. אם את אותה השקעה הם היו שמים גם בפיתוח האופציות והגיוון של המשחק הוא באמת היה שווה את ה-60 דולר.

המשחק Mario Strikers: Battle League הוא משחק באמת כיפי. הוא אפילו מעולה, אבל הוא גם נוראי באותו הזמן, שזה הישג משל עצמו. אחרי משחק של שעה-שעתיים כבר חקרתי את כל מה שיש לעשות, ראיתי את כל מה שיש לראות, ולכן גם לא ממש חזרתי אליו מאז. אני כנראה אשלוף אותו כאופציה להעביר את הזמן עם חברים, אבל עד שלא יצא העדכון החינמי למשחק שהחברה הכריזה שנקבל מתישהו (עוד אין תאריך), אין הרבה סיבות לשחק בו שוב. ההרגל המגונה הזה של להוציא משחק שמרגיש לא מוכן, ולהכריז על עדכונים עתידיים חייב להפסיק נינטנדו (ומפתחות נוספות בתעשייה) כולנו יודעים שיש לך את האמצעים להשקיע במשחקים שלך, ואני בטוחה שלא רק אני אעדיף דחייה של שחרור משחק מאשר משחק שלוקה בחסר ומוריד לי את החשק ממנו.