לא מדובר בסוד גדול שבתקופת הארקייד הקלאסית מכונות המשחק הללו עשו כל שביכולתן כדי לגרום לשחקנים לשלשל עוד ועוד מטבעות בשביל עוד סיבוב ונסיון לצלוח את המשחק. חלק מהשיטה של מפתחי מכונות הארקייד הייתה לספק רמת קושי קלילה ונינוחה במהלך השלבים הראשונים שהעניקו לשחקנים את האשליה שהם טובים במשחק, רק כדי שבשלבים מאוחרים יותר רמת הקושי תעלה בצורה חדה וקשוחה במיוחד ולא תשאיר לשחקנים יותר מידי סיכוי לנצח.
אחד מאותם משחקים היה מורטל קומבט 2 ששוחרר בשנת 1993 מיד לאחר ההצלחה של המשחק הראשון בסדרה. היוטיובר Modern Vintage Gamer שיחרר במהלך השבוע האחרון סרטון בו הוא חוקר את קוד המקור של המשחק, ושם הוא גילה שמורטל קומבט 2 לא בדיוק השאיר לשחקנים יותר מידי מרווח נשימה כשהיה מדובר בשלבי המשחק המאוחרים יותר.
חשוב לציין שקוד המקור של מורטל קומבט 2 אינו זמין יותר, לכן MVG בדק במקום את קוד המקור של מורטל קומבט 3 Ultimate על הסוני פלייסטיישן, שנמצא זהה ומבוסס ברובו על זה של MK2.
MVG הראה מספר דוגמאות במשחק שבמהלך הסבבים הראשונים הוא מצליח להביס יחסית בקלות את המחשב, אך לאחר מספר סיבובים זה מתחיל להראות כאילו היוצרות מתהפכות וגם מהלכים שנראים כאילו הם בוצעו באופן מושלם לא בדיוק עובדים - כמו למשל בעיטה תחתונה שאמורה לפגוע, אך למעשה נעצרת על ידי תפיסה של היריב הממוחשב.
דוגמא נוספת מראה כיצד ניסה לקפוץ עם בעיטה אל היריב, רק בשביל להתקל כל פעם במתקפה נגדית שתשתק אותו כל פעם מחדש בזמן שאין לו כל אפשרות לבטל את הפעולה באמצע ולנסות להתגונן.
כל שחקן שנתקל בתופעה הזו מרגיש כאילו המחשב יודע מה השחקן עומד לעשות עוד לפני שהוא בכלל ביצע את הפעולה, לכן MVG החליט לחפור בקוד של המשחק ומצא את האישור: הקוד הכיל שורות Input Reading - שבה למעשה המשחק קורא את פקודות השחקנים בזמן אמת ומבצע פעולה נגדית שלשחקנים לא תהיה שום יכולת להתמודד איתה, ובכך יפסידו במשחק.
קוד המשחק גם בדק האם השחקנים מבצעים מהלכים חוזרים יותר מפעם אחת ולמד כיצד להתגונן מהם בזמן אמת, והוא מדגים קפיצה קדימה עם הדמות שלו, בזמן שהמחשב באופן אוטומטי לוקח צעד אחורה על מנת להתגונן. זה יוצר מצב שלא משנה כמה השחקן יהיה טוב במשחק מכות כמו מורטל קומבט, הוא לעולם לא יצליח לנצח אינטילגנציה מלאכותית שקוראת את התנועות שלו ומבצעת פעולה נגדית שאין לו שום יכולת להתמודד איתה.
בתוך קוד המשחק עצמו MVG מצא גם שרמת הקושי במשחק נמדדת על ידי מספר פרמטרים שעולים ככל שהשחקנים מתקדמים. ככל שמספר הפרמטר גבוה יותר, כך תהיה גם מהירות התגובה של המחשב לפעולות של השחקנים - שלא בהכרח יקלטו במערכת, והוא מדגים בהילוך איטי כיצד ברמות הגבוהות המחשב מבטל לחלוטין את המתקפות של השחקנים ומחשיב במקומם מתקפה נגדית.
כמובן שלא הכל היה אבוד, ו-MVG מצא דרך לנצח את המחשב בעצמו: הוא הבין שאם יבצע קפיצה אחורה במשחק המחשב תמיד ינסה לצמצם את הפער ויבצע קפיצה קדימה ביחד איתו, וזה השאיר לו פתח להספים את המחשב במתקפה משלו כל פעם מחדש. אמנם מדובר בשיטה קצת זולה שלא דורשת יותר מידי סקיל במשחק, אך ברמות הגבוהות מורטל קומבט לא בהכרח השאיר יותר מידי אפשרויות נוספות לשחקנים.
אז לכל אלו שחשבו שהם פשוט גרועים במשחק לא משנה כמה הם התאמנו, תזכרו: MVG מצא את ההוכחה שהמשחקים הללו למעשה רימו את השחקנים רק בשביל לשאוב עוד ועוד מזומנים, וגם ציין שרובם באותה התקופה עשו זאת והעלו את רמת הקושי, אך הדרך שבה מורטל קומבט הגיב בחזרה לשחקנים בזמן אמת היא מה שהופכת אותו לכה שנוי במחלוקת.
גם משחקים מתקופת הסופר נינטנדו וסגה היו ידועים ברמות הקושי הגבוהות והבלתי אפשריות שלהם - הכל נעשה רק בשביל "להאריך" באופן מלאכותי את חיי המדף של המשחקים, שברוב המקרים נחשבו לקצרצרים, במיוחד בהשוואה לימינו. זו פשוט הייתה התפיסה בתעשייה באותה תקופה והדרך של היצרנים והמפתחות להרוויח עוד כסף.
ואם נחשוב על זה רגע, נראה שדבר לא השתנה. במיוחד אם נסתכל על תופעות ה-Loot Boxes, הקזינואים וה-Pay To Win בתעשייה (את ה-NFT לא שכחתי, הוא בדרך, עדיין לא סטנדרט. בואו נקווה שיישאר כך) נראה שיש בימינו פרקטיקות נלוזות יותר לגרום לשחקנים להוציא כסף. ומה אתם יודעים? זה אפילו חוקי.