קסום ויפיפה: קירבי בארץ הנשכחת

בואו נשים את זה על השולחן, חד וחלק: אין על קירבי. הוא כל כך פשוט מבחינה עיצובית אבל יש בו את כל מה שאפשר לאהוב. הוא עיגול ורוד חמוד ומצחיק בעל יכולות שאיבה וחיקוי מגניבות וכיפיות, ואם הייתה לכם גישה לקונסולת נינטנדו במהלך השנים (גיים-בוי ומעלה) אז כנראה נתקלתם בפרצוף שלו (כיאלו, טכנית הוא רק פרצוף, לא?). גם אם לא שיחקתם במשחקים הראשיים שלו, אז לפחות תוכלו להסכים שהוא אחד הלוחמים המהנים בסופר סמאש ברוס.

"קירבי והארץ הנשכחת" הוא הכותר החדש בסדרת המשחקים של קירבי והראשון בסדרה הראשית שהתפתח ממשחק פלטפורמר דו-מימדי למשחק אקשן-הרפתקאות תלת מימדי וכפי שעשה זאת סופר מריו 64 ב-1996, המעבר מבורך ונעשה בצורה נהדרת מבלי לאבד אף לא טיפה אחת מהחן של הסגנון המקורי.

אם אתם חדשים בקירבי-verse ורוצים להיכנס אבל חוששים כי לא שיחקתם בשום משחק שלו עד כה, תשמחו לדעת שהיופי בקירבי, כמו ברוב המקרים של האקסלוסיבים של נינטנדו, הוא שאין שום צורך בידע קודם בשביל להיכנס למשחק. למעשה, לחפש כאן סיפור זה דיי בזבוז של זמן.

פה לא תמצאו הרבה יותר מאשר "קירבי הוא יצור מאושר ו-ורוד בעולם אוטופי שבו החיים יפים והשמש זורחת עד שהיקום מתהפך עליו ככה סתם ועכשיו הוא בעולם אחר (בואו נגיד פוסט-אפוקליפטי) ועליו להציל את החברים שלו. והאמת? הכי טוב ככה. לאורך כל הדרך הרגשתי כאילו המשחק מנסה להגיד לי "פשוט תהנה אנחנו דאגנו לך בשביל שאתה לא תדאג" ובהחלט נהנתי, מכל רגע ורגע במשחק.

ובכן, 7 מתוך 8 רופאים ממליצים בחום ואומרים שהמשחק הוא אחד הכיפים ביותר שניתן לרכוש לנינטנדו סוויץ. הרופא השמיני אומר שהמשחק קל מדי אבל על זה נדבר אחר כך. מי ששיחק משחקים כמו סופר מריו או ריימן יבין במהרה את הקונספט: 7 עולמות, מחולקים לשלבים ואתגרים צדדיים ובין שלב לשלב תמיד אפשר לקפוץ לעולם הבית שמציע אנקדוטות, שדרוגים קלים ליכולות ועוד דברים צדדיים מהסיפור הראשי שניתן להשתעשע בהם אחרי שמתקדמים מספיק במשחק.

השלבים עצמם הם בדרך כלל הנוסחה הפשוטה של "אתה מתחיל פה, אתה צריך להגיע לשם" ביחד עם חידות ואתגרים אשר מפוזרים מסביב לשלב שניתן לעשות בשביל לשחרר כמה שיותר לומים... אה סליחה, Waddle-dees, (מעריצי ריימן - הבדיחה הייתה מכוונת אליכם) וה-Collectible העיקרי שפותח את מה שיש למשחק להציע.

את המטלה הזו מבצעים באמצעות ניווט המשלב קפיצות וריצות לאורך השלב (בשפה המשחקית זה נקרא פלטפורמר), פאזלים, וכמובן איך לא - קרבות רצופי הנאה באויבים שרק מנסים לפגוע בחברינו הוורדרד. לשם כך, קירבי יכול לקפוץ ואפילו לעוף עד כמה שידיו הקטנטנות יתנו לו לנופף בהן וכמובן, לפתוח את הלוע שלו ולשאוב כל דבר שעומד בדרכו.

תוקף אותך שועל? שאב אותו ותפלוט אותו על שועל אחר, בום! שניים במחיר של אחד. (הערת העורך: למה האויבים הבסיסיים הם השועלים החמודים העונים לשם Awoofy?! אני רוצה ללטף אותם לא לתקוף אותם!).

אבל זה לא הכל, חלק מהאויבים היותר מאתגרים ניתנים לבלוע ובכך קירבי יכול להעתיק את הכוחות שלהם אליו. למשל, אביר שתוקף את קירבי עם החרב יעניק מראה שמזכיר את לינק מהאגדה של זלדה ביחד עם חרב שמשנה את המתקפה הבסיסית לקומבו מהיר וחד עם החרב. אפשרויות נוספות יכולות להיות גם יריקת אש, זריקת בומרנג ועוד הרבה סוגים שונים שיגוונו לכם מעט את סגנון המשחק.

הכוחות האלה, שהמשחק מכנה Copy Abilities הן אחת מהיסודות של המשחקיות של קירבי. תמיד מרגש כל פעם מחדש להיחשף לראשונה ליכולת חדשה שמעניקה מכניקות קרב מלהיבות ומהנות וגם פתרון של פאזלים גלויים יותר או פחות במהלך השלב ובאתגרי זמן מחוץ לסיפור המרכזי. כמו כן, עם קצת סבלנות ותושייה תוכלו גם לשדרג את היכולות האלה, למשל יריקת אש תהפוך ליריקת לבה ועוד הרבה אחרים שאני לא רוצה באמת להרוס, כי כפי שאמרתי, להיחשף לכוחות האלה זה חלק ניכר מהכיף.

ואם לא נשמע לכם שכל השאיבות האלה יספיקו לכם, קירבי פונק הפעם ביכולת חדשה לסדרה: Mouthful, שאיתה הוא יכול לשאוב דברים קצת יותר גדולים ממנו. דבר שגורם לצורות משעשעות (כמו קירבי הקונוס או המכונית שהפכו למימז ברשת עוד לפני שהמשחק בכלל יצא) שמביא אפילו עוד יותר נפח למשחקיות הנהדרת שהסדרה הביאה לנו עד כה. תחשבו על המכניקה עם הכובע בסופר מריו Odyssey שעוזרת למריו ומשדרגת את יכולותיו - אותו הבסיס והעיקרון.

כל הכיף הזה שקירבי מביא ארוז בחבילה יפה של גרפיקה מקסימה עם אסתטיקה צבעונית ונעימה לעין, פסקול יפייפה שחי ללא שכירות בראש שלי ופשוט אווירה קסומה ורגועה. בין אם אתם רוצים שהילדים שלכם ישחקו במשחק אקשן צבעוני שלא מרגיש אלים (ולא ידחוף להם הימורים ומיקרו-תשלומים שהפכו לכל כך נפוצים בתעשייה) או משהו להירגע איתו בסוף היום, לקירבי יש את המקום הנעים הזה לתת לכם.

אבל לפני שאתם פותחים את הארנק, כן יש קצת חסרונות שחשוב לציין: דבר ראשון ומאוד חשוב, כפי שציינתי, המשחק ככל הנראה לעין מיועד לילדים, זו המהות של קירבי. אל תגידו לי שהסתכלתם על האריזה וחשבתם לרגע שמדובר בחבילת הרחבה ל-God Of War. קירבי מיועד לילדים, אפילו יותר מסופר מריו ועל כן, רמת הקושי שלו עשויה בהתאם.

זו למעשה הייתה הסיבה האישית שלא שיחקתי הרבה קירבי בשנים האחרונות, אני אמנם אוהב ת'כדורצ'יק, אבל אני גם אוהב אתגר. תשמחו לדעת ש-HAL Laboratory שמפתחים את המשחק מודעים לזה והכינו אפשרות לרמת קושי גבוהה יותר, אממה - גם היא לא מאתגרת במיוחד. לא יצא לי בכמה שעות משחק למות אפילו פעם אחת והתקרבתי לשם רק כששיחקתי בפזיזות מכוונת.

אם כי חשוב לציין שהמשחק לא כל כך קל שאפשר לשחק אותו בחיבוק ידיים. זמן תגובה נכון ומחשבה מהשחקן עדיין דרושים כדי להצליח, אבל בהחלט מדובר באחד המשחקים היותר קלים שיש לנינטנדו להציע (בניגוד מוחלט למשחקים כמו זלדה למשל).

הדבר שני הוא שהמשחק מאוד לינארי. בניגוד לסופר מריו שכל שלב הוא אזור שלם שניתן לחקור, אצל קירבי מדובר באשליה. נכון שיש דברים סודיים שצריך לחפש בכל שלב, אבל במהרה אתם תעופו אל תוך קירות בלתי נראים לא פעם ולא פעמיים. עבורי, החוויה גרמה לי להרגיש שאני בקופסא קטנה עם רקעים שמדמים עולם ומלואו.

הבעיה השלישית, שניתן לומר שהיא יותר עניין אישי עבורי מאשר חסרון של ממש, והוא אלמנט המשחק השיתופי: נינטנדו אוהבים להוציא משחקים שעליהם מתנוססת התווית "אפשרות לשני שחקנים", אבל בפועל זה נראה כאילו הם עשו זאת נטו בשביל התווית ולאו דווקא ליצור חוויה מהותית באמת לשני שחקנים.

כמו שבסופר מריו אודיסי, השחקן השני שיחק את הכובע של מריו, כאן השחקן ישחק את ה-Waddle Dee עם הבנדנה (כן זה השם שלו). אותו שחקן ש"יתקע" איתו ירגיש בצורה כואבת איך זה להיות דמות משנית בסיפור נוב(דמיינו את עיתונאי מספר 4 בדיילי ביוגל בסרט של ספיידרמן). אין לו את יכולות השאיבה המגניבות כמו שיש לקירבי, אלא רק נשק אחד, ולמעשה כל תנועה שקירבי יעשה לכיוון הקצה של המסך תשגר אותו ישירות אליו.

לדעתי, מצב המשחק יכול היה לעבוד טוב יותר אם היו פשוט שני קירבי על המסך (בואו, אין פה ממש אימרסיה שתשבר… זה קירבי). הייתי ממליץ לכם לשחק במצב לשני שחקנים רק אם הילדים שלכם גם משחק והוא ממש רוצה שתשחקו איתו. זה כן יותר טוב מלהעביר את השלט, אבל גם משאיר טעם רע של היררכיה ברורה: אני השחקן הראשי, ואתה החנטריש עם החנית.

שחקנים שמחפשים את Legend of Zelda או Red Ded Redemption הבא לא ימצאו את התשובה שלהם במשחק כמו קירבי, שמספק פשוט חוויה כיפית וחמודה לכל המשפחה. למרות הטענות שהעליתי עדיין מדובר במשחק מהנה קסום ויפיפה , ובאמת שאין דרך אחרת לתאר אותו מעבר ל"כיף".

מדובר במשחק שישאב אתכם (חה! הבנתם??? אני מצטער…) לשעות של הנאה, שלא יגרום לכם לשבור את האצבעות (אני מסתכל עלייך Elden Ring) ושם את ההנאה שלכם במקום הראשון בראש סדר העדיפויות שלו. אז בפשטות כמו שאמרתי בהתחלה: אין על קירבי.