מרענן את הנוסחה: הביקורת לפוקימון Legends: Arceus

עבור לא מעט אנשים שנולדו בשנות ה-90, משחקי פוקימון Red\Blue או Silver\Gold היו המשחקים הראשונים שזכורים להם באופן רציני. אני יכול להעיד על עצמי שבמהלך 20 השנים האחרונות משחקי פוקימון ליוו אותי בכל שלב בחיי: פוקימון Crystal עד היום ייזכר עבורי כאחד המשחקים הטובים ביותר ששיחקתי בחיי בזכות תוכן Post-Game שעד היום לא הצליחו לשחזר באף משחק. פוקימון Emrald יזכר לי בתור משחק ששילב את מה שטוב בRuby\Sapphire, ונתן לי את האפשרות להרכיב את שישיית הפוקימונים הראשונה בחיי שמורכבת רק מפוקימונים אגדיים.

פוקימון X ו-Y גרמו לי לרכוש קונסולת 3DS במיוחד, ו-Sword\Shield שידרגו לא מעט היבטים בפורמולה הקבועה, אך השאירו אותי עם טעם מעט חמוץ בפה, מסיבה אחת בלבד: לאחר 25 שנים שבהן העולם מקבל משחק פוקימון חדש כל שלוש שנים בערך, ב-Game Freak שמפתחים את הסדרה הבינו שהתרנגולת ממשיכה להטיל ביצי זהב בלי קשר לרמת ההשקעה שלהם.זה יצר מצב שבו סדרת המשחקים המצליחה בכל הזמנים בערך די עמדה באותו המקום כבר חמש שנים, בזמן שניתן לראות איך עולם הגיימינג מסביב מתקדם בצעדי ענק.

לאחר החידוש האחרון שקיבלנו למשחקי הדור הרביעי בדמות - Brilliant Diamond and Shining Pearl, גיים פריק החליטו לראשונה לצאת מהקופסא לחלוטין, ולעצור את שטף המשחקים המרכזיים, כאלו שמביאים איתם דור פוקימונים חדש, ולהשיק משחק מסוג אחר לחלוטין, שעבורי באופן אישי, משנה את הדרך בה אני אשפוט את משחקי הפוקימון הבאים שאני אשחק. תכירו את Pokemon Legends Arceus.

Arceus הוא משחק שמאוד מזכיר במובנים מסוימים את משחקי Monster Hunter, בשילוב עם זלדה ופוקימון Lets Go: בשונה ממשחקי פוקימון בעבר בהם השחקנים יצאו אל המסע הגדול מעיר הולדתם ושם יבקרו בשאר הערים והאתגרים בנפה, מדובר במשחק בו השחקנים יתחילו את המשימות מתוך מעיר שמתפקדת בתור Hub World שכזה, ובתוכה נמצא את כל שאר דמויות ה-NPC החשובות לסיפור, חנויות, משימות צד, פעילויות קטנות כאלה ואחרות. היא גם מהווה את נקודת המוצא ממנה נצא בכל פעם לאחת מבין חמשת מפות המשחק, שמבוססות על איזורים אליהם נחשפנו בעבר במשחקי הדור הרביעי, איזור היסוי (Hisui).

עוד אלמנט ששונה לחלוטין ממשחקי העבר של הסדרה, סיפור המשחק מתנהל אחרת לחלוטין מהנוסחא הקבועה של המשחקים הקודמים בסדרה: המשחק מתחיל כאשר דמות השחקן מוצאת את עצמה נוסעת אחורה בזמן לתקופה בה אנשים איזור היסוי פחדו מפוקימונים, ומאמני פוקימונים עדיין לא היו קיימים בסביבה. על הנער המסתורי (שלראשונה אינו ילד קטן אלא נער בן 15 בערך על פי עלילת המשחק) לצאת אל הטבע על מנת להשלים את הפוקדע (Pokedex) הראשון בהיסטוריה.

על מנת שנוכל לעשות זאת, עלינו מוטלת המשימה של לאסוף וללקט מצרכים בשביל להכין את הדגמים הראשונים של הפוקדורים בהן ישתמש כדי לתפוס את הפוקימונים הפראיים הנמצאים ברחבי האיזור. במהלך המסע אנו נחשף לבעיות שונות ומיוחדות, ובטח כפי שניחשתם לפי שם המשחק - ננסה להבין מי אותו פוקימון מסתורי בשם Arceus.

למעט עומס כבד מאוד (אולי הכי כבד אי פעם בסדרת המשחקים) של סצינות מעבר וסצינת פתיחה ארוכה ביותר, סיפור המשחק הוא אולי המעניין והמרענן ביותר שזכיתי לחוות בסדרה מזה שנים. הדמויות קרטוניות ומשעשעות ברובם, והמחסור במכוני הפוקימונים מדגיש עוד יותר את החשיבות של העלילה במשחק ומשאיר את השחקן ממוקד מטרה. אני חושב ש-Arceus מביא איתו עלילה קצת שונה ביחס לפורמולה הקבועה שהתרגלנו אליה עם השנים, וגם אם מדובר בקונספט פשוט, הוא בהחלט מצליח לספק את הסחורה.

כשיצאתי לראשונה אל עולם המשחק, נפעמתי. עולם הפוקימונים שדמיינתי בראש כששיחקתי בפעם הראשונה בחיים בפוקימון Red, נחשף בפניי. במלואו. למרות שלא מדובר בעולם פתוח אחד (זוכרים שאמרנו Hub World?) השחקנים יחשפו למפת משחק תלת מימדית מלאה וגדולה למדי (אפילו מאוד, יש לומר) שיוכלו לנוע בו בחופשיות. העולם מסביבם אמנם ריק מאנשים (ריק מידי לצערי) אך כן מלא בפוקימונים שחיים את חייהם, ועוד בהתאם לתיאור שלהם בפוקדע, כך שכל פוקימון מתנהג בהתאם לאופיו ותורם עוד יותר לתחושת הקסם של עולם המשחק.

לראשונה בסדרה נוכל גם לחקור את עולם המשחק על גב הפוקימונים שלנו, ולמרות שלא מדובר בכל פוקימון פראי שנפגוש בטבע, המשחק מקציב לנו מספר פוקימונים ספציפי שישרת אותנו לכל מטרה: רכיבה על Wyrdeer על האדמה, Braviary שישרת אותנו באוויר ו-Basculegion שבעזרתו נוכל לשוט. כל הפוקימונים הללו זמינים בלחיצת כפתור ברגע שהשחקנים יעברו נקודה ספציפית בעלילה.

ככל שנתקדם איזורים נוספים נפתחים בפני השחקנים, כאשר כל איזור מציג מפה טופוגרפית אחרת ואווירה שונה לחלוטין, החל מאיזורים מושלגים, איזורים הרריים מלאי ביצות, ואפילו איזורים ימיים - כולם מלאים בקסם ויחודיות משלם וענו לחלוטין על כל הציפיות וכל מה שדמיינתי בראש כילד על משחק פוקימון בתלת מימד מלא. הטענה היחידה שלי היא איזור בשם Crimson Mirelands, שעבורי היה די משעמם וחסר קסם, עם יותר מידי צבעים חומים ללא גיוון מסוים.

חוץ מהתנהגות הייחודית של כל פוקימון בסביבת מחייתם הטבעית, הפוקימונים יגיבו לדמות השחקן באופן שונה לחלוטין: פוקימונים מסוימים בעלי אופי שובב ינסו להציק או לשחק עם השחקן, חלק יברחו במהירות, אך מהצד השני קיימים הפוקימונים שלראשונה בסדרה ינסו לפגוע ולתקוף את השחקן עצמו, מה שהופך את Arceus למעניין הרבה יותר ומוסיף לתחושת הסכנה כשאנחנו יוצאים לטבע הפרוע.

מה שעוד יותר מעצים את תחושת הסכנה של השחקן בזמן השיטוט בעולם המשחק, הוא החשש מגרסאות האלפא החדשות שהופכות פוקימונים, לחזקים, חכמים, וגדולים הרבה יותר, כך שמפגש אם אחד מהן בטבע יאלץ את המשתמש או לברוח, או לאמן את הפוקימונים שלו עד כדי רמה מספיק גבוהה על מנת להתחרות במפלצות החזקות והמיוחדות האלו.

מעבר עולם המשחק התלת מימדי, אחד הדברים הבולטים ביותר ב-Arceus לעומת המשחקים הקודמים בסדרה הוא האפשרות לתפוס פוקימונים ללא הצורך להלחם בהם בכלל, בדומה למה שהוצג בפנינו במשחקי ה-Lets Go שיצאו לסוויץ' לפי מספר שנים.

על מנת להגביר את הסיכויים להצליח ולבצע זאת (ועל הדרך לא להיפגע מהפוקימונים הפראיים) השחקנים יוכלו להסתתר בשדות או בשיחים, ולנסות ולתפוס אותם כאשר הם לא מוכנים. בנוסף, השחקנים יכולים להשתמש במאכלים, פצצות עשן או חפצים שונים שיסיחו את דעת הפוקימונים ויגבירו את הסיכויים שלנו לתפוס אותם. ללא צורך בקרב.

כל פוקימון שנתפוס ירשם בפוקדע שלנו אך מכיוון שמדובר בפוקדע הראשון אי פעם בהיסטוריה, אלמנט נוסף ומעניין ש-Arceus מוסיף בשונה מהמשחקים הקודמים בסדרה הוא שלכל פוקימון שנתפוס יש מעין "משימות צד" קטנות כאלה שכאשר נשלים אותם אנו נחשוף יותר מידע אודות אותו הפוקימון, כך שכאשר נגיע לרמה המקסימלית של המחקר שלנו על פוקימון מסוים, אנו נוכל לדעת מה הוא אוהב לאכול, איפה נוכל למצוא אותו, גובה, משקל, ועוד מידע חיוני נחוץ להשלמת המשימה..

אם השחקנים מחליטים שהוא כן רוצים להילחם במפלצת שפגשו בטבע, המעבר משיטוט ללחימה הוא מיידי, מהיר, ואינטואטיבי. ההחלטה לוותר על קטעי מעבר לפני תחילת כל קרב ובסיומו פשוט הפכו את קרבות הפוקימונים למודרניים ומהנים הרבה יותר עבורי, למרות שאני הרגשתי כי המשחק היה יכול ליהנות גם ממעט יותר קרבות מול NPC שונים ומגוונים.

האלמנט השנוי ביותר במחלוקת עם כל משחק פוקימון מאז השקת הנינטנדו סוויץ' הינו המנוע הגרפי של המשחק. Sword\Shield היו המשחקים הראשונים שהציגו עולם תלת מימד מלא אך ריק לחלוטין, וסביבת המשחק סבלה מטקסטורות די נוראיות שבאו לידי ביטוי במודלים לא נעימים לעין של עצים, מדשאות, הפוקימונים עצמם, וירידות די בולטות לעין בקצב ריענון הפריימים של המשחק. לשמחתי, Legends: Arceus לא סובל מהבעיות הללו.

עולם המשחק של Legends: Arceus כל כך גדול באופן יחסי למשחקי עבר בסדרה, שאכן מדובר בעולם די ריק מתנועה של דמויות ואנשים באופן די בולט לעין, והייתי שמח אם דמויות נוספות למעט השחקן היו מסתובבות להן ברחבי האיזורים הפראיים. אולי במשחק הבא.

למרות המחסור בדמויות אנושיות באיזורים הפתוחים של המפה, לא הרגשתי פעם אחת לאורך כל 40 שעות המשחק שלי שאני צריך ללכת למקום אחר על מנת "לחדש את מלאי הפוקימונים" הנמצאים בסביבתי, והיכולת לראות פוקימונים שנמצאים די רחוק ממני כאשר אני משוטט\עף\שט ברחבי העולם, די הרשימה אותי לחיוב.

מבחינת הגרפיקה, חמשת האיזורים נראים מעולה, טקסטורות הדמויות נראות צבעוניות ואיכותיות יותר מבעבר, וההחלטה ללכת על סגנון צבעי מים בדומה למשחקי נינטנדו אחרים כגון זלדה Breath of the Wild מחפה על חוסר היכולת הטכנית של הקונסולה לספק רזולוציות גבוהות, או לספק טקסטורות חדות מאוד בעזרת תמונה צבעונית, סגנון אמנותי די מהמם, ואנימציות די טובות.

נקודה נוספת בנוגע לאנימציות, לאחר שנים ארוכות ש-Game Freak לא סיפקו את הסחורה באף מובן בכל הקשור לאנימציות המתקפה של הפוקימונים, אני חושב ש- Legends: Arceus הוא המשחק הראשון בסדרת המשחקים מזה שנים שמוסיף אנימציות למאגר המשחק מאשר מוחק אנימציות. סצנות הקרב ומתקפות הפוקימונים פשוט נראים טוב יותר מאי פעם, ומתקפות מסוימות אף נהנות מאנימציות מגניבות ומיוחדות למדי, שלגמרי רעננו את חווית הקרב עבורי.

Pokemon Legends: Arceus, הוא משחק הפוקימון הטוב ביותר שיצא לנינטנדו סוויץ'. מדובר במשחק שלוקח אלמנטים ממשחקי תפקידים והרפתקאות מוצלחים שיצאו לקונסולה ההיברידית של נינטנדו, ומשלב אותם יחדיו לתוצר שמרענן את הפורמולה הדי קבועה ואף מעט משעממת לעיתים של משחקי סדרת המשחקים הפופולארית בעולם.

מדובר במשחק שמספק חוויה שונה לחלוטין מכל מה שמעריצי הסדרה חוו בעבר ומציג אזורים גדולים ושופעים במפלצות מגוונות, סיפור חדש לחלוטין, ודרך חדשה לחלוטין לתפוס פוקימונים. לראשונה מזה שנים אני סקרן ומתרגש לראות מה מחכה לנו בעתיד של הסדרה.

אני ממש מקווה שזו רק ההתחלה של סדרת משחקי ה-Legends, ונקודת ההתחלה ש-Arceus סיפק היא כבר טובה יותר מכל מה ש-Game Freak הוציאו בחמשת השנים האחרונות. למשחקי ההמשך יהיה רף גבוה לעמוד בהם, וטוב שכך.