עדיין מושלם: הביקורת של God Of War למחשב האישי

במהלך השנים האחרונות סוני החלה לעשות מהלך מדהים שמעולם לא חשבנו שיקרה: החברה התחילה לשחרר גרסאות של המשחקים הבלעדיים שלה שעד היום היו זמינות אך ורק לקונסולות הפלייסטיישן - למחשב האישי. זה קרה בשנתיים האחרונות עם Days Gone ו-Horizon Zero Dawn, וזה קורה עכשיו גם עם אחד ממשחקי הדגל הגדולים ביותר של סוני - God of War מ-2018, שיצא במקור ל-PS4.

גילוי נאות: אני שחקן PC בנשמה. אני תמיד אעדיף את השליטה של מקלדת ועכבר (במיוחד במשחקי יריות), אבל בהתחשב בעובדה שסוני משחררת כותרים בלעדיים נהדרים, לאורך כל השנים דאגתי לרכוש גם את קונסולות הפלייסטיישן השונות במיוחד עבור משחקים כמו The Last of Us, ספיידרמן ו-God of War. כי עם כל האהבה שלי למחשב, כשמשחק טוב - הוא שווה את ההשקעה.

את God of War סיימתי כבר פעמיים מאז השקה שלו (גם על ה-PS4 וגם על ה-PS5) , וכשפנו אליי מישפאר (המשווקת של סוני בארץ) והציעו לי לסקר את הגרסה למחשב, כמובן שחשבתי שזו ההזדמנות לקפוץ לפעם שלישית והסכמתי מיד. אז האם גרסת המחשב האישי של אחד ממשחקי הדגל של סוני שמזוהה עם הקונסולה בצורה הבולטת ביותר עומד בציפיות ושווה רכישה עבור שחקני ה-PC? בואו נבדוק.

בניגוד למשחקים המקוריים של הסדרה שהתקיימו בתקופת יוון העתיקה והמיתולוגיה היוונית, God of War 2018 מציב את השחקנים בנעליו של קרייטוס בימי המיתולוגיה הנורדית. שנים ארוכות עברו מאז אותם ימים שקרייטוס נחשב ל"רוח של ספרטה" ולאימת האלים היווניים, והוא מבלה את ימיו בסקנדינביה העתיקה ביחד עם אשתו פיי, והבן שלהם - ארטריאוס.

המשחק יתחיל את העלילה שלו לאחר שפיי (שמעולם לא פגשנו כשחקנים, אך נשמע עליה לא מעט במהלך המשחק ויותר פרטים יתגלו על עברה) נפטרה, ועל קרייטוס וארטריאוס לצאת למסע משותף ולמלא משאלתה האחרונה - לפזר את האפר שלה ברחבי הנקודה הגבוהה ביותר בכל תשע הממלכות.

אפסיק להרחיב כאן על מנת לא להיכנס לספויילרים מיותרים, אך העלילה של God Of War היא פשוט אחד החלקים המדהימים ביותר במשחק. היא מספרת סיפור אישי ויפיפייה על החיבור בין אב לבן שלו, ועל מערכת היחסים ביניהם.

הסיפור מתמקד על איך קרייטוס וארטריאוס יכולים (וצריכים) להשתפר אחד בשביל השני בשביל להבין זה את זה. תוסיפו לכך את העובדה שהוא והוא מבויים בצורה סינמטית ויפיפייה, שמצליחה לרתק ולהרשים כל פעם מחדש - וקיבלתם חוויה מושלמת (לפחות מבחינתי). וכן, גם בפעם השלישית כששיחקתי במשחק הזה הוא הצליח לגרום לי להזיל דמעה מהתרגשות.

למרות שהמשחק החדש נחשב מעין ריבוט לסדרה ומהווה נקודת כניסה לשחקנים חדשים, הוא עדיין לוקח בחשבון את כל המשחקים הקודמים בסדרה. זה אומר ששחקנים שמעולם לא שיחקו יוכלו להתחיל להיכנס למותג כבר מעכשיו, אך שחקנים שמכירים את ההיסטוריה של הדמות יזכו לכמה רפרנסים והפתעות שלחלוטין מוסיפות משקל רגשי לכל העסק.

God Of War נחשב למשחק אקשן-הרפתאות בגוף שלישי, ובניגוד למשחקים הקודמים בסדרה, המצלמה לא מרחפת באוויר בנקודה קבועה אלא ממוקמת מאחורי גבו של קרייטוס. במשחק החדש קרייטוס יהיה מצוייד ב-Leviathan Axe - גרזן מרשים שמתפקד פחות או יותר כמו מיולניר (הפטיש של אל הרעם ת'ור) שגם חוזר אל השחקנים לאחר שהשליכו אותו בלחיצת כפתור. פשוט אחד הנשקים המהנים והמספקים ביותר שנוצרו.

מערכת הקרב של God Of War ברוטאלית, מהנה ומאתגרת, וככל שהשחקנים יתקדמו במשחק הם יפתחו יכולות ונשקים חדשים שיעזרו להם במסע, ויוכלו לשפר את דמויותיהם של קרייטוס וארטריאוס, שככל שנתקדם במשחק יצטרף לשחקנים ויקח חלק הרבה יותר פעיל בקרבות.

השחקנים יחקרו את מפת העולם הפתוח ויבקרו בממלכות השונות של המיתולוגיה הנורדית, ובין הקרבות מפעם לפעם יצטרכו לפתור פאזלים סביבתיים קלילים ויבצעו משימות צדדיות. אמנם לא מדובר במשחקיות מהפכנית שתשנה את מה שאתם חושבים על משחקים - אך בהחלט מדובר בגיימפליי שעשוי מהנה, מהודק וטוב. תוסיפו לזה את הסיפור הנוגע ללב והאישי - וקיבלתם משחק פשוט מהנה ומעולה.

כפי שציינתי מקודם, אני (בעיקר) שחקן מחשב. אני תמיד אעדיף את השליטה של עכבר ומקלדת על זו של שלט הקונסולה. אז מאוד התרגשתי לראות איך השליטה של המשחק תרגיש על המחשב האישי. לצערי מדובר בפעם הראשונה שבה אני משחק באפשרות הזו - והיא הרגישה לי הרבה פחות נוחה ואינטואטיבית.

אחד היתרונות שהיו לפורטים של משחקים כמו Horizon Zero Dawn או Days Gone למחשב היו השימוש במקלדת ועכבר בשביל לכוון את כלי הנשק. הבעיה היא ש-God of War הוא לא משחק יריות, והוא מזכיר יותר משחק Hack and Slash בעל קומבואים שונים, שלא דורשים יותר מידי דיוק. כך שהאופציה לעכבר ומקלדת לא בהכרח הופכת למועדפת. לפחות עבורי.

כמובן שגם חיברתי את שלט ה-DualSense של הפלייסטיישן 5 בשביל לראות איך כל העסק מתנהל והאם הוא מרגיש נאמן למקור, והתשובה היא כן. השליטה באמצעות בקר שליטה הופכת להרבה יותר אינטואטיבית ומהנה, ובאמת מדובר באחת הפעמים הבודדות שבהם נהניתי לשחק יותר עם שלט.

אני גם רק מעוניין לציין שבשביל הצחוקים, חיברתי גם שלט של אקס בוקס. אז בעצם שיחקתי עם שלט של אקס בוקס משחק של סוני, ב-מחשב. כזה אני. אדון הכאוס.

אחת השאלות הגדולות ביותר היא האם הגרסה המותאמת עברה כראוי למחשב האישי ואיך הביצועים בהשוואה. כש-Horizon Zero Dawn שוחרר לראשונה למחשב הוא סבל מלא מעט בעיות יציבות ובאגים גרפיים, אך תוקן עם הזמן בעדכונים. סוני חטפה ביקורת על הראש ולמדה את הלקח מאז, וגם Days Gone זכה להשקה חלקה כששוחרר לאחר מכן למחשב.

אני שמח לבשר שזהו המצב גם ב-God Of War החדש, ולא נתקלתי בתקלות או באגים, מעבר לקראש רנדומלי שקרה פעם אחת בלבד ולא חזרה על עצמה מעולם. אחד היתרונות הבולטים של שחקני המחשב האישי לדעתי, היא היכולת לשחק עם ההגדרות המתקדמות של הגרפיקה והביצועים של המשחק. בניגוד לגרסת הפלייסטיישן, שחקני המחשב האישי יוכלו להנות ממשחקיות שעוברת את ה-60 פריימים לשנייה.

המחשב שלי לא נחשב למפלצת הכי חזקה בשוק. הוא כבר בן שבע (ושיבדל לחיים ארוכים אמן. אוהב אותך בייבי) ומכיל מעבד מעבד i7, לוח אם GA-Z97-HD3 וכרטיס Radeon RX 5700 XT. עם החומרה הזו שיחקתי על הגדרות שנעות בין Medium ל-High, וזכיתי לחווית משחק נקייה שרצה בין ה-60-80 פריימים על רזולוצייה של 1080p, ורק מעט מאוד פעמים קצב הפריימים קירטע, וגם זה קרה בעיקר בסצינות העמוסות שחוהכבדות יותר.

אם אתם מאלה שלא חושבים שיותר מ-60 פריימים משנה את החוויה, כבר שמעתי בעבר לא מעט טענות מצד שחקנים שאומרים: "מי צריך לעבור את ה-30 פריימים". ואז ה-PS5 הגיע והביא איתו משחקיות של 60 פריימים לשנייה, וכל אותם שחקנים פתאום הבינו כמה קצב פריימים משנה ועוזר להנאה. אז מבחינתי מדובר ביתרון מהותי לשחקני המחשב.

שחקני המחשב זוכים גם לתצוגת צללים עמוקה ומרשימה יותר, והשתקפויות אמינות יותר. ואם אתם מאותם השחקנים ברי המזל שהצליחו להשיג כרטיס מסך של NVIDIA מסדרת ה-3000, אתם תקבלו גם תמיכה ב-DLSS וב-Nvidia Reflex. לצערי, אני בעל כרטיס AMD, אז אולי בעתיד, כשהמחירים ירדו. וכשיהיה מלאי.

אני באמת לא מצליח להבין את שחקני הסוני השונים שבהם נתקלתי בחודשים האחרונים. אני זוכר שרק לפני כמה שנים דיברתי עם כמה מהם על האפשרות שסוני תתחיל לשחרר אקסקלוסיביים למחשב האישי, וחטפתי לא מעט מהלומות משחקנים חדשים שאולי חששו מאיבוד בלעדיות וקריסת המותג.

זהו ממש לא המצב. סוני הבינה כי היא חייבת לפתוח את עצמה בפני קהל שחקנים חדש, והיא לא יכולה להרשות לעצמה להיות חברה סגורה ולאמץ גישה של חברות כמו אפל. בעולם הגיימינג חשוב לתת לשחקנים את היכולת לשחק בדרך ובפלטפורמה שהם מעוניינים לשחק בה, ולשחקני המחשב האישי מעולם לא היה חלק בתוך "מלחמת הקונסולות" הבלתי נגמרת.

בימינו אותה מלחמה עקובה מדם הפכה להרבה פחות רלוונטית, ומיקרוסופט הבינה שרוב שחקני המחשב (שהם לא אני) לא ירכשו קונסולה והתחילה להשקיע באותו קהל. אז למה לא סוני? זה רק חושף את המשחקים לקהל חדש לחלוטין - ומדובר בהיבט חיובי.

אין לי משהו חדש לומר שלא נאמר כבר על God of War. כל ההייפ סביבו מוצדק, והוא לא סתם נבחר למשחק השנה בשנת 2018 (למרות שלטעמי התואר היה צריך ללכת ל-Red Dead 2 אבל זה לא העיקר).

מדובר בעוד כותר אקסקלוסיבי של סוני שנחשב למאסטרפיס, ונחשב לאחד מהבלעדיים של החברה שתמיד יחשבו כמו MUST עבורי לרכוש קונסולה. הוא מציג סיפור אישי, מרגש ויפיפה, ואקשן ברוטאלי ומהנה. כל החבילה מה שנקרא.

אם אתם שחקני מחשב אדוקים שמעולם לא רכשו קונסולה, זו ההזדמנות שלכם ליהנות מהכותר המדהים הזה באמצעות יכולות שהפלייסטיישן עצמו עוד לא הגיעה אליהן כמו תמיכה ב-DLSS ותצוגה מרשימה, בהתאם לחומרה שאתם מחזיקים כמובן. אולי בעתיד גם הסוני יגיע לשם.

בשביל החוויה המלאה, אני מאוד ממליץ גם לצפות בדוקומנטרי שסוני פרסמו - Raising Kratos. הדוקו עוסק בסיפורם האישי של הצוות הבכיר בסנטה מוניקה (המפתחת של המשחק) והשחקנים שמגלמים את הדמויות, ומדובר באחד מהדוקו המרתקים שנעשו בתעשייה.