אחת התופעות שחוזרות על עצמן בעולם הגיימינג היא שבכל דור קונסולות חדש שיוצא, השחקנים מאבדים את היכולת לשחק במשחקים של דור הקונסולה הקודמת על החדשה, ובכך למעשה נאלצים לרכוש גרסאות מותאמות מחודשות שברוב המקרים גם מגיעות עם תוספת מחיר, אך אחת הבעיות העיקריות היא שמשחקים ישנים הופכים לפחות ופחות זמינים לצרכן.
הבעיה אמנם צצה כבר משחר ימיה הראשונים של התעשייה ככל שהחלה להתפתח, אך הפכה לנפוצה מאוד בדור הנוכחי והדיבור עליה ברשת רק תופס יותר ויותר את קדמת הבמה ואת תשומת הלב של השחקנים. בדיוק לנושא הזה התייחס בראיון מנכ"ל אקס בוקס, פיל ספנסר, שבו הוא ציין כי לדעתו התעשייה צריכה להתקדם לכיוון בו היא מאמצת "אמולציה" (Emulation) על מנת שתוכל לשמר משחקים ישנים גם לדורות הבאים.
אימולציה היא למעשה דרך של מתכנתים ומפתחים להריץ ולדמות תכנות על חומרה שלא יועדה לכך: דוגמאות בולטות הן למשל תוכנות אימולטורים ששחקני המחשב האישי והמובייל מכירים מקרוב, כאלו שמאפשרות להם לשחק על ה-PC או הפלאפון שלהם במשחקי פלייסטיישן או גיים בוי, ובאמצעות אימולציה ניתן גם לדמות על מחשבים חדשים וחומרה חדשה את הקונסולות הישנות שהריצו משחקים ישנים שכבר אינם זמינים כיום.
דוגמא לאימולטור המריץ משחקי גיים בוי על מכשיר מובייל
בראיון לאתר Axios ציין ספנסר כי לדעתו תעשיית הגיימינג צריכה לאמץ שיטות כמו ה"תאימות לאחור" (backwards compatibility) שמציעה מיקרוסופט על קונסולות האקס בוקס שלה, כך ששחקנים שמוסיפים משחק לחשבונם האישי יוכלו לשחק בו בכל קונסולה (כל עוד המשחק היה זמין על אותה קונסולה), גם אם מדובר בקונסולה כמו האקס בוקס 360.
"התקווה שלי היא שהתעשייה תתחיל לעבוד לכיוון של אימולציה בצורה חוקית, שתאפשר לחומרה מודרנית להריץ משחקים ישנים כדי שכולם יוכלו לשחק" אמר ספנסר. הבעיה הגדולה של התעשיה היא שרוב האימולציה ברשת נעשית על ידי מעריצים ונחשבת ברוב המקרים ללא חוקית. כאמור, קיימים אימולטורים רבים ברשת עבור קונסולות כמו הגיים בוי של נינטנדו, וכל עוד נינטנדו לא מספקת את הקבצים המקוריים או דרכים חוקיות לשחק באותם משחקים - אימולציה הופכת לאופציה היחידה עבור השחקנים והצרכנים.
פיל ספנסר מעוניין שהתעשייה תתמוך באימולציה חוקית על מנת שיוכלו לשמר משחקים
אך החברות לא התעלמו לחלוטין מהצורך של השחקנים, הוא פשוט תפס ביטוי בדרכים שונות: נינטנדו לדוגמא, פתחה בשירות אונליין בתשלום המאפשר לשחקנים לשחק בכותרים קלאסיים של משחקיה, אך עדיין מדובר בשירות בתשלום חודשי קבוע ולמרות שקטלוג המשחקים נחשב לרחב ומגוון, עדיין חסרים בו לא מעט כותרים קלאסיים. סוני מצידה החלה לגבות מחיר מעט גבוה יותר עבור משחקים מותאמים לדור החדש, ובזמן שמשחקים לדור הקודם (פלייסטיישן 4) עולים 60 דולר, משחקים מותאים לדור החדש (הפלייסטיישן 5) יבואו עם תגית מחיר של 70 דולר. וזה בכלל בלי לדבר עוד על משחקים ישנים מימי הפלייסטיישן 2 או 3 שאינם זמינים.
רק לאחרונה אקס בוקס עידכנה את ספריית המשחקים שלה ואיפשרה תאימות לאחור ל-70 כותרים מקונסולת האקס בוקס 360 בדור הקונסולות החדש, והתקווה של ספנסר היא שהחברות הגדולות יחלו לתמוך כמוה באופצייה שתאפשר לשחקנים לשחק במשחקים ישנים ללא הצורך בתשלום נוסף. תקוות בצד, בסופו של דבר צריך לזכור כי סוני ונינטנדו אמנם נחשבות למתחרות רציניות, עדיין אין להן את הגב הכלכלי לבצע מהלכים כאלה בקלות שבה חברה כמו מיקרוסופט מבצעת, מכיוון והמכירות והרווחים שלה לא מסתכמים רק במכירת קונסולות.
שירות האונליין של נינטנדו מאפשר גישה למשחקי "רטרו", אך הקטלוג עדיין לא כולל משחקים בעלי ביקוש רב
ספנסר נגע בנקודה חשובה ומעניינת, אך צריך לזכור כי עבודה על אימולציה חוקית דורשת עוד כוח אדם ותקציבים, וככל הנראה חברות כמו סוני או נינטנדו מחליטות לא להשקיע את המשאבים שלהן על שירות שהצרכן יכול לשלם מכספו וכך בעצם להכניס עוד רווח לחברה.
בין אם חברות נוספות בתעשייה יתמכו באותה הגישה או לא בעתיד, חשוב לזכור דבר אחד על אימולציה: למרות שמדובר בנושא שברוב המקרים מזוהה עם פיראטיות ברשת, המטרה העיקרית ברוב המקרים היא לא לאפשר הורדה לא חוקית של משחקים, אלא הדרך היחידה לשמר או לשחק במשחקים היסטוריים על מנת שלא יאבדו לתוך נבכי הזמן, בעיקר מכיוון והחברות הגדולות לא מעניקות אפשרות חוקית לבצע זו.
רפאל בן ארי, המנהל של קבוצת "רטרו גיימר" בפייסבוק ומשמר משחקים בעצמו, נותן את דעתו המקצועית בנושא:
פיל ספנסר צודק בהחלט. אמולציה של משחקים היא ללא ספק הדרך שלנו להינות מהכותרים הקלאסיים של תעשיית הגיימינג בעתיד, ותאימות לאחור היא אפשרות שאנחנו השחקנים מרוויחים ממנה הכי הרבה. ככל שעובר הזמן, זאת הופכת להיות האפשרות העיקרית שלנו לשחק ולהכיר מקרוב את המשחקים שבנו את התעשייה כולה.
במשך עשורים מי שהניעו את השימור בפועל של המשחקים הישנים האלה היו כנראה הפיראטים, שדאגו להחליף ביניהם את המשחקים המוקדמים ביותר של תעשיית הגיימינג. אולם בשנים האחרונות יש התעוררות של התעשיה כולה למשחקי העבר. נינטנדו דאגה לסגירה של אתרים רבים שהפיצו משחקי עבר כאלה בעוד היא מכרה גרסאות נוסטלגיות של קונסולות העבר שלה (כמו ה-SNES Classic Mini). לעומתה, מיקרוסופט הלכה בקו אחר והחליטה להקל על שחקנים לגיטימיים לשחק בכותרים הישנים ככל הניתן. גם סוני למדה לקח וה-PS5 החדשה כבר תומכת לאחור בחלק גדול ממשחקי ה-PS4.
האינטרס של חברות כמו נינטנדו למכור לנו שוב ושוב את אותם המשחקים הישנים בכל דור חדש של קונסולות הוא מובן, אבל עבורינו השחקנים, האפשרות לתמיכה לאחור בכל דורות הקונסולה הקודמים היא הזכיה הגדולה. מיקרוסופט ממשיכה להוביל את המגמה הזו: הקונסולות של מיקרוסופט תומכות לאחור כמעט בכל משחקי העבר של המותג, עד ל-Xbox המקורית מתחילת שנות ה-2000. ככל שחברות נוספות יתמכו באפשרות זו, כך יהיה לנו קל יותר להינות ממשחקי העבר, וגם תופעת הפיראטיות תהפוך לפחות רלוונטית. לדעתי, זו הגישה המנצחת.