למה אנחנו מפחדים מקונסולות דיגיטליות?

הכניסה של קונסולות ללא כונני תקליטורים לשוק משנה את התמונה ואת הרגלי הצריכה של השחקנים

דוד בן-נון
(צילום: אתר רשמי, מיקרוסופט)

השנים האחרונות גרמו לתמורות רבות בעולם הגיימינג. אנשים היום חשופים להרבה יותר מידע ומשחקים, וצורכים תוכן רב משמעותית יותר מבעבר. בדור הקונסולות החדש, הן מיקרוסופט, והן סוני - הוציאו מהדורות דיגיטליות, כלומר קונסולות שמקבלות רק תוכן דיגיטלי, ואינן כוללות כונן תקליטורים לצד קונסולות עם כונן Blu-ray כפי שהיה מקובל גם בדור הקודם. רק לשם ההשוואה נציין שבשולי הדור הקודם, מיקרוסופט הוציאה כמות מוגבלת של קונסולה דיגיטלית.

שתי החברות, הן האמריקאית והן המתחרה יפנית - הלכו כל אחת בגישה שונה לאותה קונסולה. בעוד זו האחרונה (סוני) בחרה בגרסה זהה של PS5 מבחינת חומרה לגרסה היקרה יותר בעלת הכונן, מיקרוסופט החליטה להסיר מספר רב יותר של אלמנטים מגרסת XBOX SERIES X ולכן קיבלה גרסה משונמכת מעט חומרתית: ה-XBOX SERIES S קונסולה קטנה, קלה ובעיקר זולה משמעותית ממנה, אשר גם היא מסוגלת להריץ את כל המשחקים של אחותה הבכירה והיוקרתית יותר.

עוד בוואלה!

MR. Something lounge - יפני בחליפה ביפו העתיקה

מערכת zap rest
לכתבה המלאה

האקס בוקס Series S (מימין) נחשבת קונסולה לדיגיטלית ומשונמכת יחסית לאחותה הגדולה - ה-Series X (משמאל)

(צילום: אתר רשמי, מיקרוסופט)

ניכר עדיין כי יש חשש מסויים אצל חלק מהשוק, הן הצרכנים, ולא פחות מכך החנויות (ובעיקר הקטנות שביניהן) לרכוש גרסה דיגיטלית. נדרש להבין מה הסיבות לכך: אצל הצרכנים מדובר בדרך כלל בהרגל לרכוש את המשחקים בעותקים פיזיים (או כמו שאנחנו אומרים - "דיסקים"), תוך השוואת מחירים בין החנויות השונות. ברור שרכישה של מוצר פיזי, מעניקה תחושה של ערך מוסף למוצר שמגיע גם באריזה מהודרת, ולפעמים לתחושתינו הוא שווה יותר ממוצר שיוזרם לנו דרך חנות דיגיטלית כלשהי.

כשאנחנו רוכשים מוצר בחנות, אם האריזה מעט פגומה, אנחנו לא ניגע בה (אלא אם יתלווה לכך הנחה "מיוחדת" מצד בעלי החנות), אולם אותו מוצר בדיוק שנזמין מאתר סיני זה או אחר, עשוי להגיע אלינו בתוך קרטון חום (או אפילו שקית) - נשמח לקבלו כל זמן שהוא שלם ונראה תקין.

סיבה נוספת יכולה להיות האפשרות להחליף בין המשחקים השונים, אם בין חברים, או בחנויות שיש להן מעין ספריות משחקים תמורת תשלום מסויים, הנמוך מרכישת משחק חדש.

בעלי החנויות שבמשך שנים התרגלו למכור מספר רב של משחקים מכל הפלטפורמות, אינם ששים לקבל את הקונסולות נטולות הכוננים לחיקם. מובן הדבר שכן מדובר לעיתים בפגיעה בליבת העסק שלהם שהניב להם רווחים נאים לאורך השנים.

בסוני המצב שונה: גם הדגם בעל כונן תקליטורים פיזי וגם הדגם "הדיגיטלי" בעלי חומרה זהה

(צילום: צילום מסך, סוני)

מול כל טענות אלה ישנן עובדות ומגמות אשר הן הצרכנים הסופיים והן בעלי החנויות נחשפים אליהן. החנויות הדיגיטליות של כל היצרניות, וזה כולל את 2 המדוברות ואף את נינטנדו, צוברות את מרבית נפח המכירה של התוכן הדיגיטלי היום. ההערכה בשוק היא שלפחות 80% מהתוכן הנרכש לקונסולות, נעשה ישירות מול אותן חנויות, ולא דרך החנויות הפיזיות שבקניונים או בשכונות. כלומר, אם רכשנו חמישה משחקים בשנה לקונסולה מסויימת, ככל הנראה משחק אחד בלבד נקנה בחנות פיזית.

שירות משחקים בתשלום חודשי - כיום רק למיקרוסופט יש בישראל שירות בתשלום חודשי - XBOX GAME PASS - המציע מאות משחקים הזמינים ללא הגבלה. סוני אמנם מציעה שירותים כמו ה-PS PLUS בו היא מספקת משחקים חינמיים מידי חודש, אך הוא איננו דומה ל-GAME PASS.

סביר מאוד להניח ששאר יצרניות הקונסולות יתחברו בעתיד לרעיון זה ויציעו שירות משלהן. וכך ניכנס לתחרות דומה למה שקורה בשוק הטלוויזיה - בין נטפליקס לאמזון, דיסני+, אפל ודומיהן, כאשר מה שיקבע במי נבחר יהיה תלוי בכמות ההשקעות באיכות המשחקים השונים שיוצעו בכל שירות. בסופו של יום סוני כבר הצהירה כי היא מכינה את התשובה שלה ל-GAME PASS, כך שכל מה שנותר הוא להמתין.

יש לזכור שמדיה דיגיטלית הדורשת כונן תקליטורים, אשר אינה רק מייקרת את הקונסולה, אלא אף גורמת לבלאי מואץ של המכשיר, ובמיוחד של המשחק עצמו, החשוף לשריטות ושברים במרוצת הזמן. רכישת משחק בצורה דיגיטלית נשמרת אצל המשתמש לעד, והוא יכול להעבירה מקונסולה של אותה חברה בין הדורות והשנים, כל זמן שהפלטפורמה ושינויי הדור יאפשרו לקבל את הגרסה הקיימת - כמו במצב שבו אנו נמצאים בימינו בו גם סוני וגם מיקרוסופט משחררות עדכונים עבור המשחקים בין הדורות.

יש לציין שגם מחירי המשחקים השונים, אף שניכר שבדרך כלל שבגרסת הדיסק ניתן למצוא במחירים נמוכים יותר מבחנות הדיגיטלית -בעיקר בתקופת ההשקה- עם הזמן, ובעיקר בתקופות של מכירות אגרסיביות שונות, ניתן למצוא את אותן משחקים במחיר מוזל יותר, ובעלי תוכן משודרג (למשל גרסת אולטימייט של המשחק המבוקש). כל מה שנצטרך לעשות הוא להתאזר במעט סבלנות ולחכות לאותן הזדמנויות, שיבואו גם יבואו.

שירותים כמו Game Pass עשויים לשנות את התפיסה של היצרניות בעתיד הלא רחוק (צילום: אתר רשמי, מיקרוסופט)

על כן אנחנו רואים שעם כל הרצון להתהדר במשחק חדש ובאריזתו המהודרת, ישנן יתרונות רבים ומשמעותיים יותר לרכישה דרך החנות הדיגיטלית, או אפילו המנעות מרכישה והצטרפות למנוי משחקים בתשלום חודשי נמוך. מסתמן כי אלה המנויים לשירותים אלה, מונהג אצלם דפוס המקביל לאותם מנויים של שירותים מסוג נטפליקס - היינו רואים צריכה רבה יותר של תוכן שונה, ובעצם הכרות רבה יותר עם מה שעולם המשחקים יודע להציע.

אם בעבר לאחר רכישת קונסולה היינו משחקים בשלושה או ארבעה משחקים עיקריים מדי שנה, כיום אנחנו יכולים ללמוד על משחק חדש בכל יום שנרצה, ובכך גם להחשף לקהילות חדשות וענפים שונים שלא בטוח שהיינו שמים עליהן את מלוא כספינו.

ומכאן גם נובע הסיכוי של החנויות לייצר מנגנון הכנסות חדש. את מדפי המשחקים ניתן להחליף באלה אשר מציעים אביזרים מכל העולמות. אם כל מה שידענו לשחק עד כה היה את משחק הפיפא השנתי והאהוב, אולי פתאום נחשף לסימולטור טיסה, כחלק מהמנוי עליו אנחנו משלמים מדי חודש, ואם נרצה לשדרג עוד את החוויה, נחפש עבורו את ג'ויסטיק הטיסה המתאים.

אותו דבר לגבי מירוצי מכוניות, אשר גורמים לעליה בכמות ההגאים ומדמי המירוצים השונים הקיימים בשוק. ואם חפצנו וראינו משחק מלחמה, ואנחנו נרצה לשדרג ולהקטין את מהירות התגובה שלנו מול המתחרים בנו - נדע למצוא מבין בקרי העלית השונים שבחנויות.

אז האם העתיד הוא דיגיטלי? נראה שלשם אנו מתקדמים בצעדי ענק, ומסתבר שאין בכך כל רע.

הכותב הינו מנהל XBOX בבנדא מגנטיק, היבואנית והמפיצה הרשמי בישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully