בינוני עם טעם של עוד: הביקורת ל-Kena: Bridge of Spirits

המשחק שלא מעט שחקנים ציפו לו מציג גרפיקה איכותית, משחקיות מעניינת וסיפור מסתורי, אבל יכול היה להיות הרבה יותר טוב עם פחות באגים

  • גיימינג
אור קורץ

צפו בטריילר ההשקה של Kena: Bridge of Spirits

Kena: Bridge of Spirits (Ember Lab)

לא כל ההקדמות סטנדרטיות

אני נשבע שאני יושב עם עצמי כבר כמה שבועות, מאז שהתחלתי לשחק לנסות להבין איך אני מתחיל לדבר על החוויה שלי. והנה התוצאה. משחק שעולה במחיר שהוא כמעט חצי מכותרי (טריפל A) AAA, אבל עדיין יקר יותר מאשר משחקי אינדי ב-15-20 דולר, ופחות מלוטש מהם. אז מה הוא Kena: Bridge of Spirits? התשובה לא פשוטה, ואני המצאתי קטגוריה במיוחד בשביל קינה. קבלו אותה!

אז "קינה" הוא משחק אינדי A, מה זה אומר? לא ממש AAA לא ממש אינדי. הוא לא החליט מה הוא, תיכף תבינו יותר. ההקדמה המוזרה הזו כמעט הסתיימה, אבל בשביל להבין אם אני "לבד בעולם" על מה שחשבתי על קינה, כאשר אני רואה 8 ואפילו 9 בכל מקום, הלכתי לאתר meta critic (שכרגע הממוצע עומד על 80% ל-PS5 למרות שהמשחק יצא גם ל-PS4 ולחנות האפיק למחשב) ובדקתי את הציונים הנמוכים. גיליתי שאני לא לבד, גם אתרים נחשבים חושבים כמוני ועזרו לי לגבש את ההחלטה. קינה הוא משחק בינוני לגמרי, ולעיתים אפילו פחות מזה.

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

לכתבה המלאה
(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

העלילה - לא הבנתי מה אתם רוצים לספר לי כי קינה מעדיפה לשתוק

לאורך 80% מהמשחק קינה לא אומרת יותר משתי שורות. אפילו כששואלים אותה שאלות. אני נשבע שהיו סרטוני מעבר שחשבתי שאני משחק ב-Grand Theft Auto III, ולצעירים מביננו נזכיר שפעם דמויות GTA היו שותקות, לאורך כל המשחק. אפילו בקרדיטים השם של השחקן הוא The Driver. אז קינה היא סוג של "נהגת" העלילה. מהי אותה עלילה, אין באמת יותר מדי.

כשמישהו מת בעולם הפיזי, ישנם רוחות שעוזרות לו להגיע ל"צד השני". אבל לפעמים הוא לא מגיע לצד השני מכל מיני סיבות, ואז יש מצב לא נעים. רוח שלא הגיעה לצד השני נקראת Rot (כי אני לא הולך לומר "רקב" או "ריקבון") ובמשחק Rots יעזרו לנו ודמויות שלא עברו לצד השני ינסו להרוג אותנו. העלילה היא לעזור ל-Rots וגם לדמויות שסרבו לעבר צד, ביחד עם ה-Rots. מבולבלים? אין למה. אני כאן להסביר.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

תחשבו על זומבי, כשאתם מנצחים את הזומבי, ה-Rots עוזרים לן "למות בשלווה" והכל נהיה פסטורלי וירוק. וקינה? וואלה לא ברור. 80% מהמשחק לא הבנו בכלל מה היא עושה שם, למה היא עוזרת ל-Rots , ונראה שהיא סתם עוברת מ-A ל-B כי זה מה שמבקשים ממנה.

זוכרים את GTA? אפשר גם לקנות ל-Rots כובעים. למה? כובע. אולי להבדיל ביניהם, לפחות זה לא עולה כסף אמיתי (אהממ... Valve ו-2 Team Fortress אני מסתכל עליכם) וקונים את הכובעים עם כסף משחק שנועד רק לכובעים ולא משפיע על הנקודות שצריך בשביל לשדרג את הדמות.

אז הבנו שב-80% מהמשחק הסיפור די שטוח, אבל מה עם ה-20% הנותרים? האמת, אלו מעולים, ואני אקדיש להם סקשן מיוחד בסוף. כי קינה גם מדברת וגם המשחק והסיפור הופכים להרבה הרבה יותר טובים.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

העולם ענק, וזו חלק מהבעיה

קינה יכולה לרוץ ואם היה לי סטופר הייתי מגלה שריצה מהירה ב-10% כנראה מהליכה. שלא נדבר על שחייה, שאין אפשרות לשחות מהר. אז בשביל לחקור את העולם הענק נצטרך ללכת/לרוץ והרבה. מה שלא עוזר בכלל הוא הדרך המאוד מוזרה שהמפתחים בחרו לתת לנו לנווט במפה. אין מיני-מפה, שהיה מאוד עוזר, יש רק מפה "שלמה" שמראה נקודות עניין. ואין גם את האפשרות לשים מרקר.

בשביל התמצאות בעולם המשחק יש מסכה שמקבלים די מהר בתחילת המשחק, שרק שחובשים אותה על הראש, מסתכלים מסביב, וניתן לנחש איפה היעד הבא. זה אומר שרוב הזמן אנחנו ננסה לנחש שבילים ודרכים, כאשר המפה עצמה לא עוזרת הרבה, מתסכל. ישנה גם אפשרות למעבר מהיר, או fast travel, בין נקודות הצ'קפוינט אבל הן די רחוקות אחת מהשניה, וכאשר כל חלק במשימה יכול להיות רחוק ולפעמים רחוק מאוד אחד מהשני רוב המשחק אנחנו נלך, נטפס, נשחה ליעד הבא, וזה יקרה לאט.

מה שכן ניתן לומר בחיוב על העולם הוא שיש תמיד מה לגלות בו: מקומות סודיים, משימות צדדיות בסגנון "דואר נכנס שפותחים עוד אזורי משימות, בדרך כלל ברמת קשי גבוהה יותר. אתגרי תיבות, מערות תת-קרקעיות ועוד. יש המון מה לחקור ולגלות, אם יש לכם סבלנות. רודפי הגביעים, אתם תמותו על המשחק.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

משימות, משימות, דמויות מפתח, דמויות מפתח

המשחק מחולק לשלושה אזורים מרכזיים, ללא אזור האימונים, ובכל אזור יש דמות מפתח אחת שרוצים להעביר לעולם הבא, ואת החברים שלה שמנסים לעזור לך להבין מתי ללכת ואיך. האזור הראשון קטן יחסית עם משימות צד פשוטות וגם אויבים יחסית פשוטים חוץ מהבוס האחרון, (ויש לי עוד מה לומר על הבוסים בהמשך). האזור השני מתיש בצורה מפחידה וכמעט גרם לי לזרוק את השלט על הטלוויזיה. והוא גם האזור ששבר אותי סופית - גם מבחינת הבאגים, ורק לאחר העברתי את הרמה לרמה הקלה, אז המשחק נפתח באמת מבחינתי.

האזור האחרון הוא ה-20% שאמרתי כבר שהם מעולים והלוואי שכל המשחק היה כזה. כאילו מישהו שם אחרי 80% הגיע לצוות ואומר, "שומעים חבר'ה, די עם השטויות. צריך סיפור נורמלי, משחקיות טובה ובוסים סבירים ובוס אחרון אפי!" והם כולם כזה "יאללה! גו טים!". המשימות באיזור השלישי בדרך כלל יחסית פשוטות: תביא את A ל-B, תהרוג את X שמגן על השער, תמצא שלושה פריטים כחולים שיעזרו לך לפתוח את השער וכל זה. אבל לפעמים יש פאזלים מעצבנים (יש אחד שעד עכשיו לא הבנתי מה הלו"ז איתו, מזל שהוא אופציונלי.) ובוסים שיכולים לגרום לכם לבדוק את החוזק של השלט.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

והתחלנו: הבאגים

המשחק מלא בבאגים. אבל באופן מוגזם. אין דרך לייפות את זה. גם לאחר מספר פאצ'ים ששוחררו אני סבלתי מהם מאוד. ככה זה כשיש לך צוות פיתוי קטן כשמדובר בסטודיו אינדי אני מניח. הנה מספר באגים שאני חוויתי, חלקם יותר מפעם אחת:
המצלמה של המשחק נצמדת מאחורי הגוף ולא רואים כלום.
המשחק קופא.
לאחר מכת קסם המשחק נתקע בהילוך איטי.
הדמות נתקעת במקום.
מקשים לא מגיבים בזמן (סופר מתסכל).
מקשים לא מגיבים בכלל.
נפילות של הסאונד.
נפילות לתהום לא רצויות.
מוות מגבהים קצרים.
ויש עוד. הדוגמה הכי טובה שאני יכול לתת ללמה זה משחק אינדי A ולא יותר מזה, היא נפילות מגבהים קצרים.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

במשחק קיימת קפיצה כפולה, או דאבל ג'אמפ, אבל ברגע שכבר ביצענו את הקפיצה השנייה כשאנחנו במרחק קצר מהרצפה, המשחק אמור להבין שאנחנו "ניצלנו" מהגובה הרב ולתת לנו לנחות בבטחה. וזה פשוט לא קורה פה. לא משנה מה הגובה שבו עשינו את הקפיצה השנייה, המשחק תמיד "יזכור" את הגובה המקורי ואנחנו נרגיש נחיתה קשה או אפילו מוות. זה נשמע קטנוני, אבל דבר קטן כזה היה צריך לעבור במחלקת הבדיקות או QA, כי זה לא הגיוני להשאיר אותו במשחק פלטפורמר שכזה.

עוד באג מבאס הוא המקשים שלא מגיבים בזמן או כמו שצריך. זה מפריע מאוד. למה? אחת הביקורות הכי טובה שיכולה להינתן למשחק היא "כשאתה מת אתה מרגיש שזה אשמתך". לא ניתן לומר זאת על קינה. אני בוגר Bloodbourne, והמשחק הזה קשה בצורה מוגזמת בהשוואה, בייחוד בבוסים. ניתן לומר ש-60 עד 70 אחוז מהמיתות שלי, לא היו באשמתי.

קבלו דוגמה: הדמות יכול לבצע parry או התחמקות, טכניקה ידועה במשחקי גוף שלישי, עבור התחמקות ממכה שניה לפני שהיא פוגעת. המפתחים השקיעו. התחמקות מוצלחת תזכה גם בנקודות קסם ותאפשר להחזיר מכה בשלבים המתקדמים. אבל מה קורה כשמשחק לא מאפשר לבצע את זה? חוטפים מכות, ולפעמים מתים. זה הגיע לשלב שנטשתי לחלוטין את האופציה למרות שהיא שודרגה עד הסוף.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

משחקיות שבורה ושליטה מעצבנת

אז כבר הבנו שהמשחקיות קצת שבורה. אבל זה בא לידי ביטוי גם בשליטה. לקינה, הדמות, מספר כוחות די מרשימים, אותם מקבלים בהמשך המשחק. יש לה חץ וקשת ופצצות. אבל תהרגו אותי למה המשחק בחר למקם את השימוש בהם בצורה כל כך עקומה. שימו לב מה קורה פה: לחיצה על L2 תאפשר לעשות זום, או להתפקס. הכפתור כשלעצמו לא עושה כלום ודי מיותר. אבל... בשילוב של R2 ניתן לכוון חץ וקשת. ובשילוב של R1 ניתן לזרוק פצצה. זה כבר לא תקין מבחינתי, ואני אף חקרתי את הנושא במשחקים אחרים מרוב שהייתי מתוסכל.

גם במשחק האינדי עד מאוד וחינמי Astro's Playroom שמגיע חינם עם ה-PS5, וגם במשחק יותר קרוב לקינה: Shadow of the Tomb Raider, זה מתבצע בצורה הרבה יותר טובה. באסטרו יש רק מקש אחד, ובטומב ריידר יש שני מקשים אבל יודעים בדיוק מתי אנחנו מכוונים. זה אולי ניואנס קטן, אבל זה מפריע. כשאני עושה פוקוס, אני לא יודע אם אני יורה פצצה או חץ ובלהט הקרב זה יכול להיות הבדל בין חיים למוות, מאוד לתסכל.

מה גם שהמקש לירי חץ הוא גם למכה, אז קרה לא מעט בעת קרב אינטנסיבי שרציתי לירות ונתתי מכה. או הפוך. בקיצור מבאס. אפשר לשנות את השליטה למקשים אחרים אבל זה לא באמת עוזר. מה שמוסיף לתסבוכת הוא מקש נוסף אחרי שאתה כבר מחזיק L2 וגם את R2 או R1 שנותן כוח מיוחד, וגורם לי לעשות אקרובטיקת אצבעות לא נעימה.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

קרבות, בוסים ומה שביניהם (תסכול)

הקרבות במשחק הם החלק הכי חלש שבו. גם כנראה סיבה שירדתי לרמה Easy בסוף החלק השני של המשחק (מזכיר שיש שלושה חלקים), ואז באמת התחלתי ליהנות. כמו ב-Dark Souls, יש מכה רגילה, מכה חזקה יותר כשמחזיקים את הכפתור ומגן. בנוסף יש יכולות מיוחדות אותן נגלה כמו חץ וקשת, פצצה (שלא עושה הרבה נזק) ושדרוגים כמו קסמים. לצערנו השדרוגים רק יוסיפו יכולות חדשות ולא ישפרו קיימות. וכמו שכבר סיפרתי, כל השדרוגים של ה-Parry די מיותרים.

כמו במשחקי סולס רגילים, אי אפשר להספים עם המגן, ויש לו "כח" משלו. בנוסף לכל אלו יש גם ה-Rots שאחראים על הקסם. הקסם במשחק מתבזבז ומתמלא במהלך הקרבות (אם אתם משחקים ברמה הרגילה של המשחק הוא מתמלא רק אם תתקיפו או תיפגעו, וברמה הקלה הוא מתמלא מעצמו), והוא כנראה הכוח הכי חשוב במשחק, כי הוא מאפשר להוריד 25% חיים לבוס במכה אחת איתו.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

אולי יצא לכם לראות ממים של קינה בלבוש ה"אביר" מהמשחק Dark Souls, זה לא בטעות. יש במשחק הזה בוסים קשים במיוחד. למזלנו לרובם אין מספר "שלבים". הרגת את הבוס פעם אחת והוא מת. אבל רוב הזמן זה יראה כמו מזל ולא טקטיקה כאשר ננצח בוס. קבלו דוגמה: אחד הבוסים המרכזיים של החלק הראשון של המשחק, היה ממש ממש מתסכל, עד שגיליתי, ממש בטעות שריצה ומכה משאירה אותו ללא אפשרות להגיב מה שהפך את כל הקרב לבדיחה. סתם, כי אפשר. בבוסים אחרים זה לא עבד.

עוד דוגמה מוזרה היא לבוס שאני נלחם בו אחרי קבלת הפצצה, הייתי מצפה שהפצצה תהיה הדרך המרכזית להילחם בו, אבל לא. אפשר להביס אותו בקלות עם הקסמים ומכות רגילות. גם מקוריות רבה אין בבוסים, כאשר 90% מהם יגיעו עם קריסטלים בוקעים מגופם, ואם ניחשתם שפגיעה בקריסטל מורידה חיים רבים לבוס, צדקתם, אבל אפשר לנצח אותו גם בלי. יש גם שני מצב "הילוך איטי" שעוזרים לכוון, אחד עם החץ וקשת ולחיצה על R3 ושני כאשר קופצים ומכוונים. רוב הזמן השתמשתי בקסמים ובקשת.

יש משהו נחמד שכל עוד יש אויבים באזור הם מייצרים "ריקבון", וכאשר "ננקה" את כל האויבים באזור מסוים אנחנו מרפאים אותו ותאפשר גישה למקומות חדשים.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

לא הכל עגום, באמת יש גם דברים טובים

מדובר במשחק Next Gen אמיתי: וואלה, לא שיחקתי הרבה משחקי PS5 "אמיתיים". האחרון היה Returnal, אבל קינה מרגיש לי כמו משחק של הדור הבא באפס מאמץ. כשמתתי לראשונה, אני לא הרגשתי בכלל מה קורה, זה הרגיש לי כמו באג. המסך החשיך לשניה וכבר חזרתי לצ'קפוינט. וואו. באמת וואו. אני עןשה אץ ההשוואה בין משחקים נוספים שבהם מתים המון כמו Bloodboure שלוקח 18 שניות על השעון (גם ב-PS4 Pro) וגם למשחק כמו Shadow of the Tomb Raider (עם זמן המתנה של 20 שניות בכיף). זה אולי לא אומר ש"כיף" למות, אבל זה מחזיר אותך ישר לחוויה. בום!

זמן ההפעלה של המשחק מפחיד (בצורה חיובית ביותר): אם נמאס לי ואני מכבה את הקונסולה, פעם הבאה שאדליק אותה לא אספיק לספור עד 10 ואני כבר במשחק בדיוק במקום שעזבתי את קינה. אולי משחק כמו Returnal יכול ללמוד ממנה משו.

גם גרפיקה באמת מרשימה: זה מרגיש ממש כמו סרט מצוייר. כשאשתי צפתה במשחק לראשונה היא אמרה "זה נראה לי משחק יפני", וכן, לא חסרים שם אלמנטים יפנים, למרות שהסטודיו מלוס אנג'לס בכלל. לא סתם תחילת דרכם של המפתחת Ember Lab היה כסטודיו לאנימציה, וכל הסטייל מזכיר סרט אנימציה של פיקסאר או דיסני.

כשאני נכנס למים למשל, אני ממש מרגיש ורואה את הגלים הקטנים שהרגליים שלי יוצרים על שלט ה-DualSense. והמשחק שומר אפס טעינות כמעט לכל אורכו. עוד יתרון: ניתן לדלג על כל הסרטונים, גם אם זה פעם ראשונה, גם אם זו הצגה של בוסים. גם הסאונד סבבה, אך לא עפתי. הוא סבבה ועושה את העבודה גם עם אוזניות 3D למי שיש, הוא בסדר גמור יחסית לתקציב ושיחקתי עם רמקולים סבירים פלוס.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

וגם ה-20% האחרונים שווים את הכל

הגענו לרגע שבו הכל היה שווה את זה. במידה ובמשחק משחק היו רק את האזורים הראשון והשלישי (האחרון) בלבד, הוא היה הרבה יותר מהנה. זה גם הרגע שבו הורדתי את הרמה ל"קל" והתחלתי ממש להשתמש בקסמים כמו שצריך. הבעיה ברמה הרגילה (Normal) היא שגם אחרי שדרוג וגם אחרי שיש לי 4 סלוטים של קסם אנחנו מקבלים נקודת קסם אחת לכל קרב ובשביל לקבל נקודות חדשות צריך לעשות גריינדינג מעצבן. ברמה הקלה, האויבים גם יותר קלים, אבל גם הקסמים מתמלאים הרבה יותר מהר, וזה פשוט כיף יותר.

למה זה כיף? כי גם כאשר המשחק לא קולט מקש שלחצתי ואני מקבל מכה, היא מורידה פחות חיים והמכה שאני מחזיר חזקה יותר, אז ניתן לסלוח למשחק על טעויות מובנות שבו. גם המסכים עצמם ב-20% האחרונים פשוט מופלאים. כל עולם ש"מתנקה" לאחר שמחסלים את האויב האחרון שבו מרפאים את הריקבון, פשוט הופך לעולם חדש, עם סודות, מעברים, ודרכים שהיו חסומות או חשוכות עד לא מזמן. היה לי ממש כיף לחקור את העולם, טוב אולי חוץ מהשחייה.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

הבוס האחרון מדהים. באמת. לא יהיו פה ספוילרים, אבל בתור גיימר ותיק שאפו ענק למי שחשב על המהלך המבריק איתו, אני חושב שלא ראיתי אף משחק נוקט בדרך הזו, וזה לגמרי שובר את כל מה שחשבנו על המשחק או על קינה עד כה. אה כן, וגם קינה סוף סוף פותחת את הפה שלה, ויש לה מה לומר, וזה בעקבות דיאלוגים נהדרים עם הבוס האחרון. בקיצור תענוג, וחבל שזה מגיע רק לאחר 15 שעות.

אם עד עכשיו הזכרתי את "הבוס הסופי". אז הקרב הסופי הוא אחד הקרבות הכי מושקעים שראיתי, ולא רק בגלל רמת הקושי שבו, הוא שילוב נהדר של לחימה, פאזל וטקטיקה, וגם ברמה הקלה ביותר המשחק מצא "טריק" להקשות, שזה נהדר וככה משחק צריך להיות וזה מראה על עיצוב שלבים משובח. אם עד עכשיו "נכנסתי" במשחק, פה תבוא ההמלצה החמה: כל המשחק שווה רק בשביל ה-20% האחרונים.

(צילום: אתר רשמי, Ember Lab)

סוף דבר, האם שווה מחיר מלא?

כיוון שאנחנו כבר אחרי כמה סבבי תיקונים, לצערי התשובה היא לא. ברור שאם הוא היה עולה 60-70 דולר, כמו שאר משחקי ה-AAA החדשים היום, היו אנשים יוצאים עם קלשונים, אבל הוא לא, הוא אינדי A. הוא עולה 40$ שזה מחיר סביר לגמרי, ואני חושב שב-25-30 דולר הוא אחלה מציאה. המשחק לא קצר, לי לקח 19 שעות. מספק מספר שעות הנאה.

המלצה למי שכן חושב לקנות. תתחילו את המשחק ברמה Easy, גם אתם רגילים לשחק על נורמל, אם יהיה לכם קל מידי תעלו (תמיד אפשר לעבור בין הרמות). אל תצפו לפאזלים קלים יותר או צ'אלנג'ים קלים יותר אבל הקרבות עצמם יהיו מהנים יותר בייחוד כאשר תשדרגו את היכולות. אפשר רק לקוות שבמשחק הבא המפתחים ילמדו מטעויות ונקבל משחק שמרגיש יותר כמו ה-20% האחרונים ולא מה שהיה לפני. אפילו קראתי ביקורות שאומרת שלדעתה המשחק הבא יהיה מושלם, נחכה ונראה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully