העשור האחרון בתעשיית המשחקים העולמית ללא ספק עומד בסימן עלייתם של משחקי המובייל ששינו את פניה לחלוטין. חברות ההפצה שבעבר היו אלה שעמדו עם היד על השאלטר והכתיבו כיצד שוק המשחקים ייראה, איבדו מכוחן לטובת השוק החופשי, וכיום קלות הפצת המשחקים היא מדהימה ומאפשרת לשחקנים ליהנות מאינסוף משחקים, שפעם לא היו רואים אור מאחר ולא היו מתאימים למחשבים או קונסולות.
העשור האחרון מסתמן כרנסאנס של שוק הגיימינג שחווה צמיחה משמעותית, שלפי ההערכות הכניס בשנת 2020 כ-175 מיליארד דולר, ולפי Newzoo, אחת מחברות מחקר המשחקים הגדולות בעולם, ובשנת 2023 צפוי להכניס לא פחות מ-200 מיליארד דולר.
הנגישות של המשחקים והפיכת הסמארטפונים שלכל אחד ואחת מאיתנו יש בכיס היום, לפלפטורמה המובילה בה המשתמשים צורכים את המשחקים שלהם, שכיום תופסת כ-45% משוק הגיימינג העולמי לפי נתוני הרווחים של חברות הגיימינג, עשתה פלאים גם עבור מפתחי המשחקים ופתחה עבורם עולם שלם של אפשרויות בלתי מוגבלות.
המודל הכלכלי של חברות הגיימינג
כאמור כניסת הסמארפונים לשוק הגיימינג, הביאה לזינוק ברווחים של חברות הגיימינג, שמגיעים בעיקר מרכישות שונות בתוך המשחק עצמו, כגון: דילוג או פתיחת שלבים ייחודים, רכישת דמויות ואביזרים שונים עבורן, או רכישת מטבעות, אסימונים, יהלומים או כל אמצעי אחר לביצוע רכישות בתוך המשחק עצמו.
העלייה הניכרת בעשור האחרון בשימוש במכשירי המובייל כפלטפורמת המשחקים העיקרית והמעבר של הרשתות הסוללריות לטכנלוגית ה-5G שקורם עור וגידים בימים אלה, פותח בפני יצרני המשחקים חלון הזדמנויות חד פעמי, להנגיש משחקים באיכות גבוהה, שטרם נראתה כמותה, ולעלות את שוק הגיימינג העולמי רמה אחת נוספת.
מצד שני, ההזדמנות שנפתחת בפני יצרני המשחקים, מבליטה גם את הצורך ביכולת סגמנטציה מתקדמת, על מנת להתאים תוכן וחוויה ברמה המדוייקת ביותר, על מנת לשמר את השחקנים לטווח ארוך מצד אחד, ולמקסם את הרווח מכל שחקן מהצד שני.
תחום המשחקים בעשור האחרון, הפך בעקבות עליית הסמארפונים כפלטפורמת הגיימינג העיקרית, לענף הרבה יותר מדויק המבוסס על מודלים כלכליים שונים. אלה אמורים לחזות מראש את ההשפעה של אופטימיזציה על המשחק, לרבות קמפיניים או פיצ'רים, ולדעת האם ימצאו חן בעיניי השחקנים, ויגרמו להם להוציא יותר כסף וכך להגדיל את ההכנסות עבור חברות הגיימינג. שכן, לפעמים פיצ'ר קטן, יכול לעשות הבדל גדול, ובין רגע להזרים לכיסה של חברה מילוני דולרים בתוך פרק זמן קצר.
אופטימיזציות במשחק, נעשות באופן יומיומי ע"י חברות הגיימינג, שבוחנות מדי יום פיצ'רים חדשים, שדורשים מעקב רציף, של כל המדדים הנדרשים, על מנת לחזות האם מדובר בפיצ'ר מוצלח, ביניהם: רווחים יומיים, שימוש באותו הפיצ'ר, כניסות למשחק, יחסי המרה בין כניסות לרכישות במשחק ועוד.
כאשר חברות משחקים מכניסות אופטימיזציה, כמו: פיצ'ר חדש למשחק, הן לוקחות לא מעט סיכון. ייתכן כי השחקנים לא יאהבו את אותו הפיצ'ר וגל עזיבות עלול להתחיל.מאידך גיסא, עלולה גם להיווצר תגובה הפוכה," קניבליזציה" בעגה המקצועית, בה שחקנים מעדיפים פיצ'ר חדש או תוכן חדש, ברמה שעלולה לגרום לירידה ברווחים מאזורים אחרין במשחק. חברות הגיימינג הולכות לא פעם על חבל דק, עם הוספת הפ'יצר ומחלקות שלמות נמצאות על יד על הדופק בעת הכנסת אחד כזה למשחק.
משחקני ניסוי אנושיים לשחקני AI וירטואליים בארגז החול
כיום על מנת לאפשר לחברות הגיימינג לחזות מראש כיצד תשפיע אופטימיזציה על המשחק, אותן חברות מחזיקות מחלקות שלמות שתפקידן לנסות בעצמן את הפיצ'ר או הקמפיין החדש שמתוכנן. הניסויים במשחק נועדו כדי להבין את מידת שביעות הרצון של שחקנים אנושיים ממנו, מה שיתורגם גם להכנסות. הגישה היום מבוססת על ניסוי משחקים וטעייה גם מול קהל רחב יותר.
ריבוי האלמנטים שמרכיבים את המשחק והצורך להתחשב בגורמים רבים, הופכים את מלאכת הוספת הפיצ'ר או הקמפיין החדש, למורכבת מאוד. בדיקות ה-A/B שזו הגישה השלטת נועדה לבחון את השפעת אופטימיזציה על המשחק, היא איטית(השיפור הנמדד יכול הנו לרוב ארוך טווח , שבועות), לא תמיד מדויקת מספיק אם כמות השחקנים אינה משמעותית מספיק, מוגבלת במשחקי PVP ולא מדמה עבור חברות הגיימינג מגוון רחב מספיק של תרחישים ואפשרויות.
כך נוצר צורך אצל חברות הגיימינג, בטכנולוגיה שתאפשר להן לחזות מראש האם אופטימיזציה שהם מתכוונים להכניס למשחק, תהיה מוצלחת ותגרום לשחקן להוציא יותר כסף באמצעות רכישות שונות שיבצע מצד אחד ומצד שני, לא תגדע שימור הלקוחות. חברות הגיימינג יודעות שהרווח שאותו הן מכניסות מכל שחקן צריך להיות גבוה מהסכום אותו הוציאו על אמצעי השיווק השונים שנועדו למשוך אותו על המשחק (ROI), השחקן צריך להיות engaged, שיהיה בתוך המשחק ויאהב לשחק בו, ומצד שני הן צריכות לגרום לו לבצע רכישות מרובות במשחק.
שיפור יכולת החיזוי של טיב המשחק ומעבר מעולם של תחושות בטן של שחקנים, לעולם של דימוי שחקנים וירטואליים רבים, עומד לשנות את חוויית המשחק שוב מחדש. חברות המאפשרות באמצעות AI לחזות מראש כיצד יגיבו המשתמשים לאופטימיזציה החדשה שמתוכננת להיכנס למשחק, צפויות להיות הדבר החם הבא בשוק הגיימינג העולמי, שרק הולך וגדל מדי שנה, בייחוד בתקופת הקורונה והריחוק החברתי שהיא כופה עלינו.
סימולציות המשתמשות ב"ארגז החול" מאפשרות לאותן החברות לדמות מאות או אפילו אלפי תרחישי "what if"'', כמעט בזמן אמת, באופן מהיר וזול הרבה יותר מהגישה השלטת כיום, באופן שמפחית עבורם את הסיכונים שהאופטימזציה לא תתקבל בצורה טובה ע"י המשתמשים.
שימוש במנוע סימולציה חזק ואפקטיבי מאפשר לקבל נתונים בזמן אמת על המדדים הכלכליים אותן בוחנות חברות הגיימינג, המאפשרים להן לבחון את הצלחת אופטימזציה, כגון: יחס המרה, LTV, כמות ההכנסות מפ'יצר, יחס נטישות ועוד.
הסימולציה מאפשרת לחברות הגיימינג, לקבל החלטות טובות יותר בנוגע לפיתוח המשחק והפיצ'רים והקמפיינים החדשים אותם הם בוחנים מדי יום, וכך להגדיל באופן ניכר את את ההכנסות הפוטנציאליות שלהן.
שוק הגיימינג העולמי שצפוי רק לגדול בשנים הבאות, נמצא בתקופת שיא, והאפשרות לערוך מראש מגוון רב של סימולציות ותרחישים שונים, שמספקים נתוניים כלכליים מדוייקים על פי'צרים, קמפיינים וכל אופטימיזציה אחרת במשחק, הם בעלי ערך גדול מאוד, על אחת כמה וכמה כאשר עלויות הפיתוח והעסקת מתכנתים ומפתחים מתייקרת. טכנולוגיות דימוי שחקנים גם יקצרו את משך זמן פיתוח המשחקים שיהיה קצר הרבה יותר מהנהוג כיום, ויאפשרו לשחקנים ליהנות ממגון רחב אף יותר של משחקים ועולמות וירטואליים עוצרי נשימה.
הכותב הוא מנכ"ל ומייסד משותף ב-Simpool.io, סטארטאפ ישראלי שפיתח סימולציות ארגז חול לחברות גיימינג
