זמן לחשבון נפש: החטאים בעולם הגיימינג

צ'יטרים, ניתוקים בזמן משחק, מכניקות Pay 2 Win וכותרים שמשוחררים "חצי אפויים". אספנו עבורכם את כל הדוגמאות עליהן אי אפשר לסלוח

  • גיימינג
מתן בנישי
דמותו של סוליד סנייק מסדרת "מטאל גיר סוליד" בתור תרנגול כפרות (צילום: אתר רשמי, קונאמי)

יום הכיפורים זה הזמן של כל אחד ואחת מאיתנו לעשות חשבון נפש עם עצמו והסובבים, ולסלוח אחד לשני על כל הרע שעוללנו במהלך השנה. לצערנו הרב, קיימים גם מעשים שלא ניתן להבליג או לסלוח עליהם.

ולא, אני לא מדבר על רצח או משהו כזה חס וחלילה, אלא על התנהגויות בזויות ומגעילות בעולם הגיימינג, בין אם הם מגיעים מצד הדרגים הבכירים בתעשייה או מצד השחקן הממוצע. לכבוד יום כיפור, צוות "ערוץ הגיימינג" שינס מתניים ואסף עבורכם את הדוגמאות הבולטות לחטאים הגדולים ביותר בעולם הגיימינג.

עוד בוואלה!

היישר מארה"ב: מוצרי vitamins לטיפוח השיער מגיעים לטרמינל X

לכתבה המלאה
סנייק בדרכו אל החוטאים (צילום: אתר רשמי, קונאמי)

שינמוכים גרפיים

תופעה שהייתה נפוצה לפני מספר שנים והרבה פחות עקבית בשנים האחרונות היא תופעת "הטריילרים המטעים": אותם משחקים שמשחררים טריילרים ראשוניים מדהימים ועוצרי נשימה - רק שבתוצאה הסופית אין יותר מידי דמיון בין המשחקים.

דוגמא בולטת לכך היא חברת יוביסופט, שבין השנים 2015-2015 שיחררה טריילרים מרשימים ומרהיבים ביופיים במהלך כנסי גיימינג כמו E3: משחקים כמו Far Cry 4, Watchdogs ,The Division, ו-Rainbow Six Siege, קיבלו כולם טריילרים שמציגים גרפיקה מפורטת ומדהימה ומשחקיות מגוונת ומסעירה, ולצערם של שחקנים רבים ששילמו ממיטב כספם, הם גילו שהתוצאה הסופית שונה לחלוטין ממה שהוצג להם במקור.

דוגמאות נוספות הם משחקים כמו Mass Effect Andromeda, No Mans Sky, Deamon Souls 2 ו-Xenoblade Chronicles X שזכורים לשמצה, לאחר שזכו לשינמוכים גראפיים מאסיביים. בשנים האחרונות נראה שהמפתחות הבינו את הרמז לאחר ביקורות ותלונות מתמשכות מצד השחקנים, ולא נחשפנו ליותר מידי מצגי שווא מנופחים שמטרתם לקדם את רכבת ההייפ.

משחקים "חצי אפויים"

אם בעיית השינמוכים הגרפיים פחות או יותר נפתרה, אנו עדים לתופעה אחרת שצצה במקומה: יותר ויותר משחקים משוחררים כיום במצב שבו הם לא בדיוק גמורים, והם מלאי באגים ותקלות. דוגמאות בולטות מהשנים האחרונות היו משחקים כמו No Man's Sky (שכבר זכה לגאול את עצמו ולקבל עדכונים שהפכו אותו למשחק בעל קהילת שחקנים רחבה), או Fallout 76 שזכה לשלל תקלות והתנהלות מחפירה עבור הצרכן. כמובן שאי אפשר לשכוח את גולת הכותרת - סייברפאנק 2077, שבכלל לא עבד כראוי על הקונסולות, וגרם לחנויות הדיגיטליות לבצע החזרים בצורה מאסיבית.

חשוב לציין שכיום המשחקים הללו נמצאים במצב שחיק, אך זו לא חכמה לשחרר משחק מלא בבאגים לאחר שאנשים שילמו ממיטב כספם, רק כדי לתקן רטרואקטיבית את כל התקלות שאיש QA פשוט היה עולה עליהם.

המשחק שזכה בתואר "המשחק הלא אפוי של השנה" - סייברפאנק 2077 (צילום: אתר רשמי, CD Projekt Red)

קאמפרים

אתם מכירים את זה: אתם והקבוצה שלכם באמצע זירת הקרב, רעש-אקשן-פיצוצים-כדורים-שורקים-ליד-האזניים, אתם יודעים, כל השאבנג מה שנקרא. הקבוצה מחליטה לבצע פנייה - רק בשביל לגלות שבסופה של הפנייה עמד סנייפר בקצה של המפה שרק חיכה לכם. יאללה סבבה, ממשיכים הלאה, עושים Spawn, באים לבצע את אותה פנייה באותה נקודה, רק כדי לגלות שאיזה שחקן מהקבוצה היריבה החליט "להתבנקר" לו בנקודה שקטה שמשקיפה על כל המפה. כמובן שהוא לא יטרח לזוז ממנה, והוא ידאג לחסל אתכם ואת כל הקבוצה שלכם בשיטתיות דוחה.

מצד אחד אי אפשר להתלונן - מדובר באקט חוקי לחלוטין. אך כשזה מגיע משחקנים שאינם משחקים סנייפר, מדובר במהלך קצת עד מאוד מלוכלך, בעיקר כי הוא מספק מספר הריגות קלות, ובמקום להלחם ראש בראש, הם בוחרים בגישה הפחדנית.

קאמפרים - קווים לדמותם (צילום: postgamelobby)

צ'יטרים

הקאמפרים אמנם יכולים להעיק ולעצבן, אבל הצ'יטרים מסוגלים לגרום לכם לרצות לנטוש את המשחק לחלוטין. לא חסרים בימינו משחקי אונליין (אני מסתכל עלייך Warzone בייבי) שבהם קיימים לא מעט שחקנים שמרמים ומשתמשים בצ'יטים ובוטים המאפשרים להם לרמות בשלל דרכים: החל מ-Head Shot בלחיצת כפתור או ירי דרך קירות - הכל על מנת להשיג כמה נצחונות קלים, במקום, אתם יודעים, לשחק את המשחק ואולי גם להשתפר על הדרך.

כמובן שהחברות הגדולות מנסות להילחם בתופעה: הן מפעילות תכנות לאיתור צ'יטרים ומבצעות בדיקות אבטחה שבועיות, מוסיפות צעדי זיהוי מתקדמים לפרופילים פיקטיביים ואפשרויות דיווח למשתמשים, ואף דואגות להשבית ולסגור אתרים המפיצים תכנות צ'יטים. הבעיה היא שרוב והמשחקים המדוברים הם חינמיים, ודבר לא עוצר את הצ'יטרים מלפתוח מספר פרופילים תחת מיילים מזוייפים שפתחו במיוחד.

מדובר במשחק מעיק ונצחי של "חתול ועכבר" בין החברות הגדולות לצ'יטרים, ואין ספק כי מדובר החטאים הגדולים ביותר שגורמים לתסכול עמוק של קהילות משחקים שלמות.

צ'יטרים - הופכים את החיים של קהילות המשחקים לתיסכול מתמשך (צילום: talkeSports)

ניתוקים בזמן משחק

אתם מכירים את זה כשאתם בזמן משחק ברשת, בין אם מדובר במשחק יריות\פיפ"א או כל כותר תחרותי אחר, אתם שולטים ביד רמה לאורך המשחק, מבצעים מהלכים ו-Head-Shotים שלא יביישו אף חייל מארינס וסלאלומים שהיו גורמים לרונאלדו ומסי היו מתגאים בכם, הנצחון עוד דקה אצלכם... ואז היריב שלכם מתנתק מהשרת, ככל הנראה בזעם. אין יותר מעיק ומתסכל משחקן שתפס רגליים קרות בשנייה האחרונה והוא גזל מכם את הניצחון המתוק שלכם, ואולי אף אחד לא אוהב להפסיד, אבל מדובר בצעד מלוכלך.

וכך אנחנו מניחים שזה נראה מצד השחקנים שמתנתקים

חוסר יכולת לדלג על מעברונים ודיאלוגים

עם השנים המשחקים אמנם הפכו להרבה יותר סינמטיים ומרשימים, ולא מעט משחקים מספרים סיפורים גדולים ובומבסטיים שמעשירים את חווית השחקנים ומזכירים יותר סרט הוליוודי מאשר משחק מחשב. אין שום ספק שהמפתחים רוצים שקהל השחקנים יתפעל ויתרשם מכל המאמץ שהשקיעו והדם שירקו, אבל הבעיה הגדולה מתחילה כאשר לשחקנים לא ניתנת האפשרות לדלג על סצינות המעבר או הדיאלוגים של המשחק.

למרות אותה השקעה מטורפת (ושלא תבינו נכון, היא בהחלט מוערכת), אי אפשר להתעלם מהעובדה שלא כל השחקנים ימצאו את עצמם דבוקים לעלילה בכל משחק, ולפעמים כל מה שהשחקן רוצה הוא רק לשחק, בלי כל ה"מסביב". ועוד לא הזכרנו את השחקנים המתוסכלים שרוצים לחזור לסיבוב שני או שלישי על משחק שכבר סיימו - והם נאלצים לשרוד את סצינות המעבר (המאוד ארוכות לעיתים יש לציין) מחדש. מבאס ולא מובן.

God of War 2018 הציג חוויה סינמטית מרשימה, אבל אנחנו באמת חייבים לצפות בכל הסצינות מהתחלה ועד הסוף מחדש? (צילום: אתר רשמי, סוני)

משחקים שנתיים

תשאלו את עצמכם שאלה כנה ואמיתית: מה משתנה בין כל אותם משחקי ספורט שיוצאים אלינו כל שנה מחדש, כמו פיפ"א, פרו אבולושן, NBA 2K (ובוא נכניס גם את הסינגל פלייר של קול אוף דיוטי לרשימה הזו)?

התשובה נעה ברוב המקרים בין "לא הרבה" ל"כמעט כלום". בימינו, כשרוב המשחקים הגדולים נחשבים לחינמיים, אני לא רואה סיבה מדוע אותם משחקים צריכים להשתחרר באופן שנתי, ועדיין לעלות מחיר מלא של 60 דולר (70 דולר אם אתם שחקני דור הקונסולות החדש).

את כל אותם שיפורים ושינויים למשחקיות או תוכן נוסף למשחק ניתן לבצע באמצעות עדכונים, ובוא לא נשכח שבפועל גם ככה מתבצעים שינויים כאלו במהלך השנה, ולמקרה של קול אוף דיוטי שהזכרתי קודם תשאלו את עצמכם - מי קונה את המשחק בשביל הסינגל פלייר?

רוב המשחקים הללו אגב, לא מרוויחים את הכסף הגדול שלהם ממכירת העותקים עצמם, לא ולא. זהו כסף כיס בשביל החברות הגדולות. את הכסף הגדול החברות מרוויחות לאחר הרכישה, כאשר השחקנים רוכשים פריטים, אייטמים ומטבעות דיגיטליים בתוך חנויות המשחק.

אולי מדובר במשאלת לב, אבל ההוכחה שחברת קונאמי הפכה את מותג לפרו אבולושן (ששינה את שמו ל-eFootball באופן רשמי) למשחק חינמי החל מהשנה, כך שלמעשה נוצר תקדים בתעשייה, ואין ספק שעם מעט ביקורת, לחץ וזמן, דברים עשויים להשתנות לאותו הכיוון גם עבור המתחרות האחרות.

מה השתנה משנה שעברה? לא הרבה, תהיו בטוחים (צילום: אתר רשמי, Activision)

Pay To Win ומיקרו רכישות

ואם כבר הזכרנו את החנויות הדיגיטליות של אותם משחקים, אין ספק כי הם אלו שגם מחזיקים במכניקה הנוראית מכולן: "שלמו לנו עוד כסף בשביל להיות טוב יותר". אם פעם שחקנים היו צריכים לשחק ולהתאמן על מנת להשתפר, היום לא מעט חנויות דיגיטליות מאפשרות לשחקנים לרכוש Season Pass, ובכך בעצם להשיג כלי נשק וציוד חדשים באופן מיידי, במקום להשקיע את זמן המשחק.

המחלה הזו החלה בתעשייה החלה לצוץ לראשונה למעשה אצל משחקי המובייל, ולפעמים נדרש משחקנים לחכות מספר שעות עד שיוכלו לבצע מהלכים במשחקי אסטרטגיה לדוגמא, או שפשוט ישלמו מכספם רק בשביל שיוכלו לבצע פעולות פשוטות. גם חברת יוביסופט אימצה את השיטה במשחקים כמו Assassin's Creed, והיא הציגה מודל בו השחקנים יכולים לרכוש בכסף חבילות XP על מנת לעלות ברמות בצורה הרבה יותר מהירה במשחק.

כמובן שגם משחקי הספורט שציינו בסעיף הקודם מצטרפים לרשימה, בזמן שהחנויות הדיגיטליות שלהם גם משלבות הימורים לא חוקיים ו"תיבות אותר" - שם למעשה השחקן משלם מכספו, והוא איננו יודע איזה תוכן יקבל מצד האלגוריתם של המשחקים עצמם.

GTA V אמנם לא משחק Pay to Win, אך התמונה ממחישה היטב את המצב (צילום: אתר רשמי, רוקסטאר)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully