פרויד היה מתגאה: Psychonauts 2

ידענו שזה יגיע. זה תמיד מגיע. חמש-עשרה, עשרים שנה עוברות, ואותן חברות מנסות למכור לנו את אותו להיט עייף שעוד לא הספקנו לשכוח באריזה חדשה ונוצצת. דרכו של עולם. אנחנו מדברים כמובן, על ג'ינס בגזרה נמוכה. מה שלא ידענו לעומת זאת, זה שמשחק ההמשך המדובר של Psychonauts יצא לאור עוד בימינו. ובכן, הוא כאן. וזה מרגיש Just Like Old Times.

מי מאיתנו שנזקק לרענון הזכרון (או שמא לא הצטייד במכשיר מציאות מדומה): העלילה עוקבת אחר רספוטין, מדיום צעיר שברח למחנה הקיץ של ה-Psychonauts - סוכנות מרגלים בעלי כוחות-על מנטליים. לאחר שהשלים בהצלחה את הכשרתו כסוכן והשיב את ראש הארגון מחוטפיו במשחקים הקודמים, נדרש רספוטין כעת למצוא חפרפרת בין שורות הארגון. כדי לעשות זאת, עליו להיכנס (מילולית!) אל ראשם הסבוך של עמיתיו, לרכוש מיומנויות מנטליות ולחלץ תובנות מנבכי נפשם.

בהמשך לקונספט שהמשחק הראשון הציג, המכניקה המשחקית מדמה רעיונות ותהליכים המאפיינים את התודעה האנושית כגון זכרון, תסמיך (או בלועזית, אסוציאציה) והדחקה, דרכם מסייע רספוטין לדמויות השונות להתמודד עם עברן. מסתמן כי רוח הנוסטלגיה לא פסחה גם על כותבי המשחק: הז'רגון הפסיכולוגי נשאר כשהיה לפני שש-עשרה שנה, כלומר, מבוסס ברובו על משחקי-מילים נטולי-מאמץ. כן, אנחנו מסתכלים עלייך, מזוודה מלאה 'מטען רגשי'.

מכיוון שהקלישאות מגיעות בצבאות, המשחק עוקב אחר עלילת מסתורין שגרתית - סוכן זוטר המגיע לראשונה למטה הסוכנות נשלח להתחקות אחר פשע כנגד ראש הארגון. ראש הארגון הוא ממש במקרה אביה של בחירת ליבך: לכל הפחות, חברה שלך ממחנה הקיץ. אה כן, שכחנו. בכל הטלנובלה הזו עליכם לככב בעודכם משתדלים להתאקלם כמתמחה בחדר הדואר.

על אף הקשיים, מטה ה-Psychonauts מספק סביבה משחקית עשירה באופן מפתיע. אם המשחק הקודם היה מוגבל לשטח המחנה, המשחק החדש מציג עולם גדול משמעותית. לאחר מספר שלבים בהם חקרנו את בסיס המטה (שגודלו בערך כשל מפת המחנה), נחשפו בפנינו איזורים נוספים - כל אחד דומה בגודלו לבסיס - כגון שפת אגם וקרחת יער. פסטורלי משהו.

ניכר כי הזמן קפא עבור צוות הגרפיקאים, כיוון שרספוטין וחבריו עדיין נראים כפסלי עיסת נייר צבועים בשמן. בהתאם, נוסחת המשחק זהה לשל הראשון: פלטפורמר אקשן תלת-מימדי שבו אתה שולט בגיברנו מנקודת מבט של הגוף השלישי. העולם מציג דוגמאות מהוקצעות אך מעט מיושנות של סביבה תלת-מימדית, המציעה שפע דמויות להכיר, מבפנים ומבחוץ. כל שלב - תודעה, לא פחות - מציג שילוב מוצלח בין גירוי חושי-מוטורי לאתגר המנטלי של פתרון חידות סביבתיות.

ככל שהמשחק מתקדם, הדמויות הופכות מורכבות יותר - מכך, השלבים פרועים יותר ומופשטים יותר. השלבים עצמם רחבי ידיים ובעלי מימד גובה מורגש. טווח התנועה הגדול יוצר סביבה מאתגרת לניצול מקסימלי של הכוחות המנטליים שתצבור. כוחות אלה חשובים להשלמת משימות ולהתקדמות במשחק: בין דילוגים, תצטרכו להשתמש בטלקינזיס על מנת להחזיר שן ענקית למקומה ולפתוח מעבר דלת דנטלי, או לזמן הקרנה דו-מימדית בדמותך שתעבור בחור דואר ותפתח דלתות מעברן השני, ושלל דוגמאות נוספות ומופרעות לא פחות.

בין פלטפורמה לפלטפורמה, אמונה מגבילה לזיכרון טראומטי, המשחק מזמן לך שדים פנימים שעלייך להביס. מה שמתחיל כעימות קליל מתברר כמערכת קרב עדינה הרבה יותר: ברגע האמת, עלייך לבחור את הכח המתאים בדיוק למפה ולאויב שלפנייך. על אף שניכר כי פיתוח מערכת קרב עשירה לא היה בראש מעייניהם של המפתחים, המכניקה הזו מוסיפה בדיוק את רמת המורכבות הנדרשת כדי להשאיר אותנו ערניים. השלבים מלווים כל אחד בפסקול ייחודי ואימרסיבי, אם כי קצר מדי: לא פעם נשארנו בדממה בעיצומו של שלב, חוויה שיכלה להיחסך על ידי תכנון נכון של הפסקול.

כך או כך, התוצאה היא חוויה מהנה באריזה צבעונית, מיוחדת ויצירתית - לעתים יצירתית מדי. כראוי ליצירה של טים שייפר (יוצר המשחק), Psychonauts 2 מציג סגנון חזותי עשיר, צבעוני ובוהק, לעיתים מצועצע, המזכיר להיטי רטרו מהז'אנר. נרשם לפנינו איזון מרשים בין הסביבה הארגונית של בסיס המטה, הטבע המרשים המקיף את המבנה והסביבה הפסיכדלית המאפיינת את המבוכים הפרוידיאניים בהם תעינו. כן, פרואידיאניים. מערה שעשויה מלוע, שעשועון בישול קניבלי ועיר חיידקים ניהיליסטית המגיעה אל אחרית הימים הם רק חלק משלל הדימויים ההזויים המרכיבים את עולמם התת מודע של עמיתיך לארגון.

יאמר לזכות המשחק כי הוא נפתח באזהרה מפני תוכן בוטה, עיסוק בבריאות הנפש ו, ובכן, שיניים, אבל דבר זה לא חסך מאיתנו הפתעות. בין אם נוכחנו על דפוסים בעייתיים, הזדהינו עד אימה עם אנטגוניסט חסר תקנה או תהינו בקול למה המפה הזו נראית… רטובה כל כך, המשחק עשה עבודה מצוינת בלהשאיר אותנו על הרגליים האחוריות. על אף הפרמיס הנדוש, נצפה כאן שימוש מעניין בזווית הפסיכואנליטית כדי להעמיק את ההיכרות עם דמותו של רספוטין ולחקור סוגיות חברתיות, מוסריות וקיומיות.

על אף האווירה המחייבת, ישנן דרכים רבות להנות מהעולם של Psychonauts 2. המשחק מציע התאמות נגישות לשחקנים בעלי מוגבלויות תנועתיות וחושיות, אשר יכולים גם לסייע לשחקנים מועטי ניסיון. אין הכרח להשלים את המשחקים הקודמים על מנת להנות מזה - אך נמליץ בחום לנסות.

Psychonauts 2 הוא קפסולת הזמן המושלמת. כאות לימים עברו, הוא משמר חוויה משחקית נוסטלגית בפשוטה (ואנחנו לא מתכוונים להיעדר ארגזי השלל ומרכיבי האונליין). התבנית הקלאסית מתבררת כמימד מטאפיזי הולם עבור העיסוק העקבי בעברן של הדמויות, המגיע לשיאו בסגירת מעגל מחממת-קרביים.

המשחקיות הכובשת מדגימה ללא ספק מדוע משחקים דיגיטליים ופלטפורמרים בפרט הם המדיום המושלם להדמיית מצבי תודעה מופשטים. זו אמנם אינה בשורה חדשנית עבור משחקים באשר הם, אך מדובר בחוויה יחודית המספקת את הסחורה בכל פעם. לנו נדמה כי מדובר במשחק ההמשך האולטימטיבי - זאת בהנחה והיה יוצא לפני עשור.