מהנה עם החברים: Mario Golf Super Rush

מצבי משחק חדשים שומרים על הנוסחא מרעננת, בזמן ששימוש מהנה בחיישני התנועה של שלטי הנינטנדו סוויץ' יחזיר את השחקנים לימי ה-Wii Sports

  • סופר מריו
דודי קריחלי
מריו גולף: Super Rush (נינטנדו)

אם נרוץ אחורה על ההיסטוריה של קונסולות המשחקים מבית נינטנדו האגדית, נשים לב כי יש עשרות אם לא מאות של משחקי מריו שונים: מריו "קלאסי", מריו בתלת מימד, סדרת מריו Party, Paper, משחקי Wario - ואפילו כמה משחקי ספורט שונים ומגוונים.

אמנם השרברב האיטלקי מוכר בעיקר בזכות יכולת הזינוק שלו לתוך צינורות ועל גומבות שונות, אבל לאורך השנים הוא התגלה גם כאתלט מכונן מאוד והציג לא מעט כישורים בתור שחקן טניס מחונן, כדורגלן מעולה, אצן נדיר, ואפילו גולפאי בחסד.

לאחר שלוש שנים מאז כותר הספורט האחרון בסדרת משחקי הספורט של מריו, הפעם הגיע של תורו מאריו להראות לטייגר וודס ופיל מיקלסון, מיהו הכוכב האמיתי בין גומות הדשא השונות, ובאופן לא מפתיע אנחנו מקבלים משחק מהנה ומיוחד מאוד בדמות Mario Golf: Super Rush.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה
מריו גולף: Super Rush - השרברב האהוב חוזר בעוד משחק ספורטיבי מהנה (צילום: אתר רשמי, נינטנדו)

עלילת המשחק

מבין כל משחקי הספורט השונים של מאריו, מדובר במשחק הספורט הפשוט ביותר עד כה שמציג לנו סשן גולף סטנדרטי מול המחשב או מול חברים בכל מיני גרסאות ותצורות, ומדריך כיצד לשחק. כמו כל משחק מריו גולף קודם בסדרה גם כאן אנחנו יוצרים את הגולפאי האישי שלנו, באופן השואב השראה ברורה מתהליך יצירת דמות ה-Mii מ-2006 והנינטדו Wii.

אם בעבר מצבי הסיפור/קריירה/הרפתקאה של משחקי הספורט של מריו היו נחמדים אך קצרים או משעממים, הפעם חזר הניגון ואפילו התעצם: עלילת המשחק מציבה את השחקנים בתור שחקני גולף חדשים שמגיעים לסצנת התחרויות בממלכת הפטרייה האייקונית, ומשם לבית הפיתוח לגולפאים מתחילים.

ברגע שהשחקנים יגיעו אל המעון ויתחילו את המסע שלהם, הם יפגשו בדמות אימהית שאותה תגלם בירדו הסגולה והמוכרת, שמטרתה היא לדאוג לרווחתם של הגולפאים החדשים בממלכה. היא זו שבעצם מנהלת המעון, שממש מזכיר את נקודת הפתיחה שלנו במשחקים אייקוניים אחרים של נינטנדו - כמו סדרת משחקי פוקימון.

לא אשקר, ואציין שלאורך כל השעות הראשונות של מצב הסיפור, זה כל מה שעבר בראשי: הגעתי בזה הרגע לעיר "פאלט" שבמחוז קאנטו, ובמקום לתפוס פידג'י עם הצ'ארמנדר החדש שלי, אני מתרוצץ מסשן גולף לסשן הבא, וכל הזמן אני חוזר אל "אמא" שלי לביקורים כאלו - רק שהפעם מדובר בבירדו. לפעמים עליי גם לעלות לחדר שלי שנמצא בקומה השנייה של הבית, למנוחה שנכפת עליי בהחלטה שעוד יותר מעכבת את המשחק.

בשונה ממשחקי פוקימון בהם הצלחתי להתחבר לעלילת המשחק ולמטרת העל שלי, ובמקרה של מריו גולף, חוץ מלקפוץ מסשן לסשן, לא עניין אותי דבר ורק רציתי שהחפירות יסתיימו. אין ספק שהכפתור השימושי ביותר הוא כפתור הדילוג על הדיאלוגים שעבד שעות נוספות לאורך עלילת המשחק. למזלי המשחקיות המעולה כשאני עולה לדשא הוירטואלי היא מה שהחזיקה אותי לאורך כל הדרך.

אינני חובב גולף גדול (למיטב ידיעתי), ולמרות כל הסיכויים הצלחתי ליהנות מכל רגע על הדשא בממלכת הפטרייה, בזמן שהמשחק מציע מפות משחק שונות ומגוונות כאשר חלק מהן מגיעות עם טוויסטים ומלאות ביצורים שמפריעים למהלך המשחק, מערבולות רוח, ועוד סוגים שונים של מכשולים שמוסיפים עניין ואתגר למשחק.

יוצר הדמויות של Super Rush שואב השראה מה-Mii - יוצר הדמויות של הWii של נינטנדו (צילום: אתר רשמי, נינטנדו)
מפות המשחק מכילות לא מעט הפתעות וטוויסטים שיאתגרו את השחקנים (צילום: אתר רשמי, נינטנדו)

משחקיות - בתור משחק חברה - מעולה, בתור משחק גולף? פושר

הגדולה האמיתית של המשחק היא הקאמבק של הגיימפליי המבוסס על חיישני התנועה של שלטי ה-Joy-Cons: מאז ימי ה-Wii האגדיים לא נהניתי ככה ממשחק ספורט כלשהו מבחינת חווית המשתמש. המשחק למעשה רושם את "נקודות האיפוס " של השחקן, וברגע שאנו מייצבים את ה-Joy-con בנקודה זו, עלינו להתחיל להניף את ה-Joy-con ממש כמו מחבט גולף אמיתי, בזמן שעוצמת החבטה שלנו מתבססת על מהירות התנועה, והמרחק בין הנקודה הגבוהה ביותר שנרשמה במהלך ההנפה לנקודה הגבוהה ביותר שנרשמה לאחר השלמת החבטה - כל זה למעשה מעניק לכל התהליך תחושה אמיתית של מאמץ ודימוי מוחשי של חבטת גולף במציאות.

נקודת התורפה של הסגנון הזה היא דווקא בחבטות בין לבין, כאשר אנו רוצים לבצע חבטות בינוניות. מנוע התנועה קצת בעייתי לתפיסה עבור המשתמש, כך שלרוב או שנבצע חבטה חזקה מדי או חלשה מדי, והדרך היחידה "להילחם" בזה היא בעצם להחליף את סוג המחבט, כך שנוכל להגביל את העוצמה המקסימאלית של החבטה שלנו. לפחות זה הפתרון שאני וחברים מצאנו כאשר שיחקנו במשחק.

כל פעם ששיחקתי לבד מול המחשב, חזרתי למצב המשחק הסטנדרטי ללא מחוות התנועה, אך האמת היא שזה די שיעמם אותי, ולא הצלחתי ליהנות באותה מידה, כמו כששיחקתי עם חברים עם חיישני התנועה. המשחק מביא אתו גם מצבים חדשים כאשר המעניין שבהם הוא ה"ספיד גולף" החדש, שמטרתו היא להגיע לגומה בכמה שפחות חבטות ובזמן הקצר ביותר. מדובר במצב משחק די נחמד, שמרענן קצת את הנוסחא לאחר כמה סיבובים של גולף רגיל, ומדובר בגימיק נחמד ולא בהכרח חדשני.

משחקיות מבוססת תנועה מחזירה אותנו לימים הכיפיים של ה-Wii Sports (צילום: אתר רשמי, נינטנדו)
Super Rush מכיל מספר מצבי משחק חדשים שמרעננים מעט את הנוסחא (צילום: אתר רשמי, נינטנדו)

גרפיקה - חגיגה לעיניים

מבחינה טכנית, גם כאן נינטנדו ממשיכה לעשות פלאים ולהוציא מתוך מעבד ה-NVIDIA TEGRA X1 תמונה ויציבות פשוט לא הגיוניים. המשחק רץ על 60 פריימים חלקים ביותר ללא סימנים של קפיצות מסוימות למטה, והדמויות והעולם נראים מעולה. הכל מרונדר ברמה הגבוהה ביותר, החל מהאנימציות של הדמויות השונות והצבעים של הממלכה שממשיכים להיראות יפים מלאי חיים, ולא משנה באיזה סוג של משחק מדובר. בחיי שמדובר במשחק הגולף היפה ביותר שראיתי.

לסיכום

Mario Golf: Super Rush הוא משחק גולף חביב , אך בתור "משחק חברה" הוא מעולה. אני וחבריי הצלחנו להיכנס לגמרי לתוך העולם הצבעוני שהמשחק הציג בפנינו, ומבלי לשים לב נכנסו לסשנים ארוכים של שעות בכל פעם, עד שממש התחלנו להתעייף מעוצמת החבטות שלנו, ולהזכירכם - ציינתי שאיננו שחקני גולף כלל.

מי שמחפש משחק חברתי שיגרום לו ולחבריו את להזיז קצת את הגוף ולהוציא קצת את יצר התחרותיות שבהם - זה המשחק נהדר, אך מי שמחפש סימולטור גולף איכותי, לצערי, אני חושש שתוכלו למצוא אופציות מתאימות יותר עבורכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully